יום האישה הבינלאומי שמצוין ב- 8 למרץ בכל שנה נקרא במקור ״יום הפועלות הבין לאומי״. לכבודו, ניסיתי לבדוק בספרות המקצועית מתוך תהיה האם יש הצדקה מחקרית לשילוב נשים בדרגים של מקבלי החלטות מלבד הרצון הטבעי לשוויון והנטייה הטבעית שלי להאמין באחיותיי הנשים. המסקנות שלי, בהמשך.
על פי חוק החברות משנת 1999, הרעיון העסקי העומד בבסיס הגדרה הוא שבאמצעות החברה נפגשים בעלי הממון (בעלי-המניות) עם בעלי היכולת והניסיון (הדירקטוריון והנהלת החברה) ומתאגדים יחד על-מנת להניב שיתוף פעולה עסקי יעיל ורווחי. הדירקטוריון הוא הגוף המוסמך לפקח על המנכ"ל, להתוות את מדיניות החברה ולנהל את ענייניה ברמת המאקרו ולמעשה, נראה כי המשותף לרוב תפקידי הדירקטוריון בחברה הוא הצורך לקבל החלטות.
אנו שואפים לקבל החלטות בצורה רציונלית, במציאות, יכולתנו מוגבלת, כאשר עומדת בפנינו בחירה בתנאי אי וודאות, בה קיימות לנו כמה תוצאות אפשריות הסתברותיות, ניתן להגיד כי כל בחירה בין ההסתברויות למעשה היא הימור בו יש לנו אפשרות להרוויח או להפסיד.
בספרו מ1957 הגדיר H.Simon את שנאת הסיכון שמתייחסת לנטייה חזקה להעדיף להימנע מהפסדים מאשר להשיג רווחים. במאמרם של Eckel & Grossman מ2002 פילחו את שנאת הסיכון מעבר לנטיות אישיותית והראו כי קיימים הבדלים בין המינים, נמצא כי נשים בעלות שנאת סיכון גבוהה יותר מגברים.
בצורה לא מפתיעה בכלל, נמצא כי קיימים הבדלים ברמות הביטחון (וביטחון היתר) בין גברים ונשים אשר גם להם השפעה על שנאת הסיכון וכתוצאה מכך השפעה אקוטית על התפקוד שלהם כמנהלים: ביטחון יתר ביכולות האישיות, ביטחון יתר ביכולות אישיות לעומת אחרים וביטחון יתר בהערכות סובייקטיביות. נחשו מי נתפסו כבעלי יותר ביטחון?
יתר על כן במאמרו של ,Graham 2002, אף נמצא כי נשים נתפסות כמשקיעות משכילות יותר, אשר שואלות יותר שאלות ואף פתוחות לשמוע דעות מגוונות כדי לקבל תמונה מלאה לפני קבלת ההחלטה.
לא הסתפקתי במסקנות התאורטיות ולכן ניסיתי למצוא מחקרים מהשטח, מהשוק, מהמציאות. בדקתי מספר מחקרים מהעולם שביקשו לחקור ברמת מדינה וסקטורים האם קיים קשר בין גיוון מגדרי בדירקטוריון לבין הצלחת החברה דרך בחינה של ביצועי המניות והשווי של החברות. חלקם הוכיחו כי נמצא קשר חיובי בין הימצאות אישה בדירקטוריון לבין ביצועי החברה אך ברובם ככולם, בצער רב, המסקנה הבולטת ביותר הייתה כי ברוב החברות שנבחנו הייתה אישה אחת בלבד בדירקטוריון, דבר שהקשה על מובהקות הקשר הסטטיסטי, אך הם גם מציינים כי אין הדבר מצביע לרעת שילוב הנשים אלא רק על הבעייתיות במחקרים הנובעת מחוסר שילובן של נשים בדירקטוריונים.
הבחירה לצטט חומר תאורטי לא מהשנים האחרונות איננה מקרית, רציתי להראות שלפחות הבסיס התאורטי לכדאיות שילוב הנשים בתפקידים של מקבלי החלטות קיים כבר שנים רבות. אך איפה אנחנו נמצאות כיום מבחינה מספרית? מתוך נתוני הלמ״ס בהקשר לנשים בשוק העבודה בישראל שפורסמו לכבוד יום האישה: מספר הנשים בישראל בסוף שנת 2022 עמד על 4,859,600 שהן כ50% מהאוכלוסייה במדינה, מבחינת התעסוקה, שיעור התעסוקה של נשים עמד על 57.9% (לגברים השיעור הוא 64%) ומה קורה בדרג הניהולי? מתוך כלל המנהלים במדינת ישראל, חלקן של הנשים הוא 31.8%.
אסיים בדבריה של גולדה מאיר "השיגו את המיטב מעצמכן, על ידי כך שתהפכו ניצוצות קטנטנים של הזדמנות, ללהבות גדולות של הישגים". ואאחל שבשנים שיבואו הנוכחות הנשית תספיק למובהקות מחקרית, כך שאר העולם ידע את מה שאנחנו כבר יודעות.
יום האישה שמח!
פז פישמן, מנהלת פרויקטים במחלקת M&A(מיזוגים ורכישות) ב-Auren ישראל.
Paz.Fishman@auren.co.il
למאמרים נוספים:
תכנית עסקית, כל המידע לבעל עסק
פתיחת עסק, כל הפרטים שיזם צריך לדעת
החלופות בהתחלת פעילות עסקית בישראל