Predictability- מונח המתייחס לכך שניתן להסיק, לחשב ולחזות אירועים או תנאים עתידיים מראש באופן כללי, על סמך אירועים ו/ או תנאים זהים שהתקיימו בעבר והובילו למציאות מסוימת. כלומר, ניתן להשליך ולהסיק שבהינתן חזרה של אירועים או תנאים זהים שמתקיימים כיום, קיימת סבירות מסוימת שנראה עבור האירועים האלו התנהגות או תוצאה זהה.
האפשרות לבצע חיזוי מראש בתעשיית ההיי טק היא קשה, מדובר בתעשייה המאופיינת בשינויים רבים ומהירים, רדיפה מתמדת של חברות אחר הטכנולוגיה הגדולה הבאה יחד עם תנאי הכלכלה והשוק בתקופה הקורונה ולאחריה, הולידו מודלים עסקיים חדשים, מעבר לאסטרטגיות השמות דגש על צמיחת
החברה באינטרוולים קטנים ותכנון עסקי קצר טווח.
בחגיגות 19 השנים למטא כתב מארק צוקרברג בפייסבוק משפט בן 12 מילים, 9 נשאו בתוכם מסר חד משמעי:
מאחורי האמרה הזו עומדת האסטרטגיה בה נקטו חברות הייטק כלפי הבורדים והמשקיעים שלהן. בחודשים האחרונים אנו עדים כיצד המשקיעים מבקשים לראות התנהלות זהירה ולא פזרנית בסביבה הלא יציבה ואין ספק שהמסר הועבר, כמעט ולא עוברת יממה ללא ראיון או הצהרה תקשורתית של חברה מהתעשייה המכריזה על ״צעדי התייעלות בכלכלה מאתגרת״.
נרטיב ההתייעלות הוביל לצעדים כמו גלי פיטורים, קיצוצי שכר בדרגי ניהול בינוניים וגבוהים, איחוד משרות, סגירת מחלקות שהתמחו בחדשנות ועוד צעדים שנועדו להרגיע את דעת המשקיעים ולשנות את התפיסה החברתית של התעשייה מתרבות ״ההייטקס״ שהתפתחה על החברות לחברה שמתנהלת בזהירות וביעילות כדי לשמור על יציבות בתקופה הכלכלית המאתגרת.
מנקודת מבט אופטימית, המצב לא יישאר ככה לצמיתות, וכמו שאנחנו יודעים גם בעיתות משבר, ״גם מאחורי העננים הכי כהים, השמיים תמיד כחולים״.
יחד עם זאת, אם אחזור אחורה אל predictability והניסיון לחזות תוצאה מראש על סמך אירועי עבר דומים, ראינו בעבר משבר המזכיר את התקופה הנוכחית בתנאי השוק, בהתנהגות בעלי הממון ושחקני התעשייה, אומנם מדובר בתעשייה שונה אך קווי הדמיון רבים.
יש המתייגים את משבר הסאב פריים בארצות הברית כמשבר נדל״ן אבל אין ספק שההשלכות שלו חצו את גבולות התעשייה.
קו הדמיון העיקרי הוא ההיבט ההתנהגותי, בתחילת שנות ה2000 היה זה המרוץ לזהב לנגוס כמה שיותר מעוגת הנדל״ן ובאג״חים הסינתטיים (אג״ח מגובה משכנתאות*) ובשנים האחרונות היה זה המרוץ אל עבר חדי הקרן.
*אג״ח מגובה משכנתאות- היה כלי למסחר בשוק ההון שגיבשו בנקים בארה״ב בן הם איגדו הרבה משכנתאות שניתנו בסאב פריים לאנשים עם יכולת החזר נמוכה- עד לא קיימת ולכן בסיכון גבוה
Sub prime VS. High tech
ואלו הפעולות שננקטו כדי לצאת מהמשבר ולאחריו:
פותחו מחשבוני משכנתא ללווים כדי שיקבלו תמונת מצב לעתיד ויבחנו את כושר ההחזר שלהם
ממש כמו אחרי משבר הסאב פריים גם עכשיו אנחנו רואים את חזרתם של המשקיעים אל שנאת הסיכון, רצון בכלים רגולטורים מפקחים והגברת השקיפות. וממש כפי שנכוו בסיכון הגבוה שהיה באג״ח מגובות המשכנתאות, נכוו בשנה האחרונה משווין המנופח של חברות ההייטק ומהסיכון הגבוה שהיה בהשקעה בהן.
והיציאה מהמשבר? אם אחזור בצורה מעגלית לראשית הטקסט, שימוש בכלי של predictability הראה כיצד שני משברים בהם חוסר יציבות בשוק שלהן, יחד עם ירידות ולאחר מכן עליות ריבית קיצוניות, נהירה בעקבות העלייה בביקוש, ירידה בשווי נכסים (לאחר הניפוח שלהם) הובילו כל אחד בתורם לשיבוש השוק שלו, באחד ב2008 – ההתערבות הממשלתית ושיתוף פעולה מול התעשייה תרם רבות לעצירת המשבר, ובשני? נראה כי ב-2023 עמדותיה של הממשלה הנוכחית בישראל הובילו לספקולציות מסוימות שגרמו לזעזוע ואולי אף להחרפת המשבר בזירה הלוקאלית.
כלומר, תהליכי ההתייעלות ותיקוני השוק שעשו ועושות החברות הישראליות עלולים לטענת רבים (ומוחים) להעלות חרס לאור בריחתם של משקיעים וחברות החוצה.
איבוד האמון בין סקטור ההייטק לבין הממשלה עשוי להיות המקל בגלגלים ליציאה מהמשבר, בטח אם נעשה את ההשוואה ליציאה ממשבר הסאב פריים.
פז פישמן,מנהלת פרויקטים במחלקת M&A (מיזוגים ורכישות) ב-AUREN ישראל
Paz.Fishman@auren.co.il
למאמרים נוספים:
תכנית עסקית, כל המידע לבעל עסק
פתיחת עסק, כל הפרטים שיזם צריך לדעת
החלופות בהתחלת פעילות עסקית בישראל