מס-מינימום 15% בישראל (Pillar 2): על מי זה חל בשנת 2026, אילו מועדים קריטיים, ואיך נערכים נכון ל-QDMTT

עודכן: 26.2.2026

רקע קצר: מה זה Pillar 2 ולמה זה רלוונטי

Pillar 2 (ה"נדבך השני" של ה-OECD) הוא מהלך בין-לאומי של "מס מינימום גלובלי" שמטרתו להבטיח שקבוצות רב-לאומיות גדולות ישלמו שיעור מס אפקטיבי מינימלי בכל מדינה שבה יש להן פעילות.

בישראל יושם מנגנון QDMTT (Qualified Domestic Minimum Top-up Tax) – "מס-השלמה מקומי". המשמעות הפרקטית: אם לפי כללי החישוב שיעור המס האפקטיבי בישראל נמוך מ-15%, עשוי לחול מס-השלמה שיביא את החיוב לרף המינימלי.

עבור הנהלה ומחלקת כספים זה לא רק "ציות". זה תהליך שדורש שלושה דברים: קביעה ברורה האם אתם בתחולה, לוח זמנים מחייב, והיערכות נתונים ותיעוד שמאפשרים להסביר את התמונה להנהלה, לדירקטוריון ולמשקיעים.

 

מה נקבע בישראל החל מ-1.1.2026

"חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית" נכנס לתוקף החל משנת המס 2026. שיעור המס המזערי הוא 15%. כאשר שיעור המס האפקטיבי (Effective Tax Rate – ETR) של הפעילות בישראל נמוך מהרף, עשוי לחול "מס משלים" (Top-up Tax) להשלים ל-15%.

 

על מי זה חל בפועל

בפשטות, מדובר בקבוצות רב-לאומיות (Multinational Enterprise – MNE) גדולות מאוד.

התחולה מתמקדת בקבוצות שעומדות בכל אלה:

• סף הכנסות: מחזור הכנסות גלובלי שנתי בדוחות כספיים מאוחדים של 750 מיליון אירו ומעלה.
• מבחן זמן: הסף מתקיים בלפחות שנתיים מתוך ארבע השנים שקדמו לשנת המס הנבחנת.
• חיבור לישראל: קיימת בישראל ישות או פעילות כחלק מקבוצה שעומדת בתנאים הללו, ואז נבחנת התחולה לגבי "ישות משתתפת ישראלית" לפי ההגדרות והכללים.

נקודה חשובה: בדיקת תחולה נכונה מתחילה בדוחות המאוחדים של הקבוצה ובמבנה הקבוצתי, ורק לאחר מכן יורדת לרמת הישות בישראל.

 

שלושה מועדים שאסור לפספס בישראל

הטעות הנפוצה היא להתייחס לכל זה כאל "דיווח אחד". בפועל יש הבחנה בין הודעה, דיווח ותשלום, ולעתים גם מינוי "ישות מייצגת".

1) הודעה על תחולה

ככלל, נדרשת הודעה באמצעות טופס מקוון בתוך 90 ימים מתום שנת המס שבה הישות הפכה ל-in-scope (כלומר נכנסה לתחולה). קיימת הוראת מעבר למי שהיו בתחולה כבר ביום 1.1.2026.

2) דיווח ותשלום מס-השלמה מקומי

ככלל, הדיווח והתשלום מתבצעים עד 15 חודשים מתום שנת המס הרלוונטית, בהתאם למסגרת שנקבעה בדין וביישום.

3) בחירת "ישות מייצגת" בישראל

כאשר יש כמה ישויות בישראל באותה קבוצה, ניתן לקבוע "ישות מייצגת" אחת שתדווח ותשלם עבור יתר הישויות הישראליות, בכפוף להודעה במועדים ובטפסים שנקבעו.

דוגמה פשוטה לחברה עם שנת מס קלנדרית:
אם הקבוצה נכנסה לתחולה בשנת 2026, בנו כבר עכשיו לוח זמנים שמפריד בין מועד ההודעה לבין מועד הדיווח והתשלום, והגדירו בעלי תפקיד לכל מקור נתון נדרש.

 

מונחים מרכזיים

 – QDMTT – מס-השלמה מקומי.

 – ETR – שיעור מס אפקטיבי (שיעור המס "בפועל" לפי מנגנון החישוב הרלוונטי, לא בהכרח שיעור המס הסטטוטורי).

 – Top-up Tax – מס משלים, שמביא את החיוב לרף 15%.

 – GloBE – כללי המודל של ה-OECD ליישום Pillar 2.

 

תכנית פעולה מומלצת: 10 צעדים שמייצרים שליטה

המטרה אינה "להפיק מסמך טכני", אלא ליצור ודאות ניהולית: תחולה ברורה, דד-ליינים, אחריות פנימית, ותיעוד שמצמצם הפתעות.

מה חייבים לעשות עכשיו

1. בדיקת תחולה ממוקדת ומגובה מסמכים
   דוחות מאוחדים, סף 750 מיליון אירו, מבחן "שנתיים מתוך ארבע", ומבנה הקבוצה – ואז מיפוי הישויות הרלוונטיות בישראל.
2. קביעת לוח זמנים מחייב
   הפרדה ברורה בין הודעה לבין דיווח ותשלום, ובדיקה האם הוראות מעבר חלות עליכם.
3. החלטה מוקדמת האם למנות "ישות מייצגת" בישראל
   אם יש יותר מישות אחת בישראל, החלטה מוקדמת חוסכת כפילות ומייצרת כתובת אחת לניהול התהליך.
4. תיק תיעוד קצר כבר בשלב הראשון
   מסמך פנימי שמרכז: מה העובדות, מה ההנחות, מה חסר, ומה יושלם עד הדיווח.

 

איך מצמצמים סיכון ומחזקים שליטה

5. מפת חשיפה ישראלית
   מסמך הנהלה שמראה איפה עלול להיווצר מס-השלמה בישראל ומה גורם לחשיפה (מבנה, פריטי מס, הפרשי עיתוי, נתוני שכר ונכסים ועוד).
6. תקציר מנהלים להנהלה ולדירקטוריון
   עמוד אחד שמסכם מצב, פערים, הערכת חשיפה בטווח סביר, והחלטות לטווח הקרוב.
7. Data Readiness: בעלות ברורה על כל מקור נתון
   Owners לשכר, נכסים, מסים, דוחות כספיים והתאמות – כדי למנוע מצב שבו "כולם מטפלים ואף אחד לא סוגר".
8. גישור בין הדוחות הכספיים לכללי החישוב
   איתור פערים בין הצגה חשבונאית לבין הנתונים הנדרשים כדי לחשב ולהסביר ETR לפי הכללים.
9. ניהול החלטות עיתוי ושינויים פנימיים
   לפני מהלכים מהותיים (שינויים מבניים, תשלומים חריגים, החלטות מרכזיות) בודקים מראש השפעה על שנת המס הרלוונטית.
10. בדיקה שנייה על המישור הישראלי
    כאשר התהליך מנוהל גם מול מטה או גורם גלובלי, בדיקה ממוקדת של ההנחות והיישום בישראל מפחיתה סיכון ל"פספוס מקומי" ומחזקת ודאות ניהולית.

 

שני מסלולי התחלה

כדי להתקדם מהר בלי להעמיס על הארגון, אפשר להתחיל באחד משני מסלולים ברורים:

מסלול A: בדיקת תחולה ממוקדת
מתאים אם עדיין לא ברור האם הקבוצה בתחולה, מי בישראל נחשב "ישות משתתפת ישראלית", ומה הדד-ליינים הרלוונטיים.
תוצר: מסמך קצר שמסכם תחולה, מיפוי ישויות רלוונטיות בישראל, ולוח זמנים להודעה ולדיווח.

מסלול B: מפת חשיפה ישראלית להנהלה
מתאים אם כבר ברור שאתם בתחולה ואתם רוצים שליטה: מפת חשיפה ישראלית, תכנית עבודה 30–60–90 ימים עם Owners, ותיק תיעוד מסודר להצגה להנהלה ולדירקטוריון.

לתיאום שיחה ראשונית, ניתן לפנות דרך עמוד "צור קשר" באתר.

 

גילוי נאות

המידע במאמר זה מובא לצורכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ משפטי או חוות דעת. יישום הדין והכללים תלוי בנסיבות הספציפיות של הקבוצה, במבנה התאגידי, בשנות המס הרלוונטיות, ובאופן המדידה והנתונים הזמינים. מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי פרטני לפני נקיטת פעולה, ובפרט לפני הגשת הודעה או דיווח לרשות המסים או ביצוע שינוי מבני/חשבונאי שיש לו השלכות מס.

 

בברכה,
אופיר אנג'ל

יו"ר, שותף מנהל | מיסוי בין-לאומי ועסקים חוצי-גבולות
AUREN ישראל

מקורות לקריאה נוספת

1) הכנסת – חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025 (דף חוק רשמי)

2) מרכז המחקר והמידע של הכנסת – סקירה בנושא הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית (09.12.2025)

3) gov.il – "מס חברות מזערי" (עמוד מידע רשמי: עיקרי החוק, תחולה ומונחים)

4) OECD – Global Anti-Base Erosion Model Rules (Pillar Two) (עמוד רשמי של ה-OECD)