בעת הזאת, כשהקורונה בשיאה, השוק נמצא באי-וודאות בחרדה ובחוסר יציבות.
לקוחות מבטלים הזמנות ו/או נמנעים מהתחייבויות להזמנות חדשות, ההכנסות מצטמצמות וחובה עלינו להקטין את ההוצאות. אחת ההוצאות הכבדות בעת הזו, היא בעיית המלאי המתחילה להעיק עלינו.
המלאי שתי פנים לו: תוצרת גמורה ששוכבת במחסן מחכה להזמנות שלא מגיעות וחומרי גלם שהצטיידנו בהם, עבור ההזמנות והתחזיות שהיו בידינו.
את התוצרת הגמורה, אנחנו נרצה להוציא ללקוחות. זאת "כמעט" בכל מחיר ובזה נטפל במאמר אחר של מומחי Auren.
חומרי הגלם מחולקים לשלוש קבוצות:
אציע לכם כמה רפואות לנושא חומרי הגלם. ראשית, צריך לזכור שהקורונה הינה בעיה כלל עולמית וכל הספקים שלנו מודעים לה ומתמודדים איתה ועל כן, אין צורך להרבות בהסברים והקדמות.
הפעולה ראשונה היא הוצאת הודעה לספקים ברוח זו:
"לאור הקשיים אליהם נקלענו בעקבות הקרונה אנו נאלצים לדחות תשלומים באופן גורף".
הודעה זו תגרור מבול של פניות וטלפונים עם לא מעט כעס וטרוניה, יש להקצות למשימה איש/מנהל רכש, שיענה, יסביר, יתרץ ולא ישבר. המשימה שלו להגדיל את אשראי ספקים באופן משמעותי, כדי לתת לחברה עוד מרווח נשימה.
במקביל, יש להתקשר לספקים ולעכב/לבטל/לדחות הזמנות בתהליך. כל הזמנה שעדיין לא נכנסה לייצור או שבתהליך ייצור, לעצור אותה. כמובן, להסביר בנועם אבל להיות תקיפים וחד משמעיים. הספק מבין שאם ידחוף אותנו אל התהום, הוא יהיה הראשון לסבול מנפילת החברה.
עתה נתפנה לטיפול במלאי במחסנים וזה שבדרך.
כידוע, המלאי נושא איתו מספר סוגי עלויות: עלות כספית, עלות שטח האיחסון, עלות הטיפול במלאי והתיישנות המלאי.
צריך לוודא שבמלאי העודף שמגיע ולא הצלחנו לעצור אותו, אנחנו משקיעים מעט ככל האפשר. במידה ומחסני החברה מלאים, יש לקחת אתרי איחסון זולים ולא להשקיע כרגע בטיפול במלאי. לדוגמא: מבנים חקלאים שעומדים רקים, לולים ישנים, רפתות וכדומה, לפרוק בהם את הסחורה, לוודא שאין בעיית רטיבות או בעיה אחרת שיכולה להזיק לטובין ולהשתדל לא לגעת בו יותר, עד התייצבות והתחלת המגמה של החזרה לשיגרה.
צריך לזכור שאי-הוודאות מחייבת אותנו כרגע לעשות את המינימום ההכרחי.
המטרה לצמצם הוצאות ולמנוע נזקים עתידיים לטובין.