הזדמנויות, שותפויות ומיסוי – מה חשוב לבדוק לפני כניסה לשוק הישראלי

ישראל ממשיכה לקדם השקעות בפרויקטים של תחבורה, אנרגיה, מים, סביבה, תשתיות עירוניות וטכנולוגיה. עבור חברות אירופיות ובינלאומיות, מדובר בהזדמנויות אפשריות בתחומי הביצוע, ההנדסה, הטכנולוגיה, הציוד, המימון, התפעול והתחזוקה.

בשורה התחתונה: כניסה מוצלחת לפרויקט בישראל אינה מתחילה ונגמרת בזיהוי מכרז. כבר בשלבים הראשונים יש לבחון את מבנה הפעילות, המיסוי, השותפים המקומיים, העובדים, המימון, החוזים ודרישות הציות.

 

הזדמנות רחבה, לא פרויקט בודד

ההשקעות בתשתיות בישראל כוללות פרויקטים ציבוריים, פרטיים ופרויקטים במודל PPP, שבו המגזר הציבורי והמגזר הפרטי משתפים פעולה במימון, בהקמה, בתפעול או בתחזוקת התשתית.

מידע ממשלתי על תחום התשתיות והזדמנויות PPP בישראל מופיע בפורטל התשתיות הממשלתי ובמדריך הרשמי להזדמנויות PPP בישראל.

ההזדמנות אינה מוגבלת לחברות בנייה. חברות זרות עשויות להשתלב כ:

• חברות הנדסה ותכנון;

• קבלנים ראשיים או קבלני משנה;

• ספקי טכנולוגיה, ציוד ומערכות;

• מפעילים וחברות תחזוקה;

• שותפים בקונסורציום או במיזם משותף;

• משקיעים, מממנים או בעלי זיכיון;

• ספקי שירותים מקצועיים וטכניים.

 

פרויקט כביש 5 כדוגמה

פרויקט נתיבי האקספרס בכביש 5 ממחיש את המורכבות ואת מגוון היכולות הנדרשות בפרויקט תשתית גדול.

לפי תיאור הפרויקט הרשמי, הוא כולל כ-25 קילומטרים של נתיבי אקספרס, חניון "חנה וסע" בהיקף של כ-3,200 מקומות חניה, שירותי שאטלים וחיבור מתוכנן לתחנת הרכבת ראש העין צפון.

החשיבות של הפרויקט אינה בכך שכל חברה זרה תשתתף בו, אלא בכך שהוא מדגים את סוגי ההזדמנויות הקיימות בפרויקטים מורכבים בישראל. חברה זרה עשויה להשתלב באמצעות טכנולוגיה, ציוד, הנדסה, ביצוע, תפעול, תחזוקה, מימון או שותפות עסקית.

פרטים נוספים מופיעים בעמוד הפרויקט הרשמי של ממשלת ישראל.

 

מה צריך לבדוק לפני כניסה לפרויקט?

1. מבנה הפעילות וההתקשרות

לפני הגשת הצעה או חתימה על הסכם, יש להחליט כיצד החברה תפעל בישראל. האפשרויות עשויות לכלול:

• פעילות ישירה של החברה הזרה;

• הקמת חברה-בת ישראלית;

• רישום סניף או פעילות מקומית;

• הקמת חברה ייעודית לפרויקט;

• מיזם משותף או שותפות;

• קונסורציום עם שותף ישראלי או בינלאומי;

• התקשרות עם מפיץ, סוכן או קבלן משנה.

הבחירה תלויה בתנאי המכרז, במשך הפעילות, בהיקף הנוכחות בישראל, במודל המימון ובחלוקת האחריות בין הצדדים.

 

2. מס, מע"מ ונוכחות בישראל

הפעילות עשויה להעלות שאלות בנוגע ל:

• מס חברות בישראל;

• רישום ודיווח במע"מ;

• ניכוי מס במקור;

• מוסד קבע;

• אמנות מס;

• תשלומים חוצי גבולות;

• מחירי העברה;

• יבוא ציוד וחומרים;

• דיווח בישראל ובמדינת המקור.

נוכחות חייבת במס עשויה להיווצר בהתאם לפעילות העובדים, משך הפרויקט, משרד מקומי, סוכן תלוי, עבודות התקנה או ביצוע והאופן שבו מנוהל החוזה.

שותף ישראלי אינו פותר באופן אוטומטי את סוגיות המס. יש לבחון את הפעילות בפועל, את חלוקת האחריות ואת זרימת הכספים בין הגורמים.

 

3. חשבונאות, מימון ודיווח

פרויקטים של תשתיות הם בדרך כלל ארוכי טווח ומערבים תקציבים, ערבויות, מימון, קבלני משנה ודיווח למספר גורמים.

יש להגדיר מראש:

• מי חותם על ההסכם;

• איזו ישות נושאת בעלויות;

• כיצד מוקצים העלויות וההכנסות;

• כיצד מנוהל תזרים המזומנים;

• כיצד מדווחות חריגות, שינויים ותביעות;

• אילו דוחות נמסרים לחברה האם או למממנים;

• כיצד מתבצע הדיווח החשבונאי והביקורת בישראל.

תיעוד חשבונאי לא מספק עלול לפגוע ברווחיות, ביכולת לגבות כספים וביכולת להוכיח את ההשפעה הכספית של עיכובים, שינויים או עלויות נוספות.

 

4. עובדים, מומחים וקבלני משנה

פרויקטים בינלאומיים עשויים לכלול עובדים מקומיים, מומחים זרים, מהנדסים, טכנאים וקבלני משנה.

יש לבחון מראש:

• אשרות והיתרי עבודה;

• הסדרי העסקה ושכר;

• ניכויי מס וביטוח לאומי;

• אחריות המעסיק;

• דרישות בטיחות;

• אחריות כלפי קבלני משנה;

• תיעוד שעות עבודה ועלויות;

• השפעת כוח האדם על חבות המס והדיווח.

תכנון מוקדם מפחית את הסיכון לעיכובים, עלויות בלתי צפויות ואי-בהירות לגבי האחריות בין החברה הזרה, הקבלן הראשי והשותפים המקומיים.

 

5. חוזים, שותפים ודרישות מקומיות

יש לבחון את ההסכמים המסחריים יחד עם מבנה הפעילות והמיסוי. בין היתר:

• הסכמי קונסורציום ומיזם משותף;

• הסכמי ביצוע, אספקה ותפעול;

• ערבויות ביצוע וערבויות מקדמה;

• ביטוחים;

• מנגנוני תשלום;

• שינויים בתכולת העבודה;

• עיכובים ותביעות;

• אחריות, שיפוי וביטול;

• מנגנוני יישוב סכסוכים.

במכרזים ממשלתיים מסוימים עשויות לחול גם דרישות הנוגעות לספקים זרים, שיתוף פעולה תעשייתי, רכש מקומי או שימוש בקבלני משנה ישראליים. דרישות אלה משתנות מפרויקט לפרויקט ויש לבדוק אותן לפי הגוף המזמין, סוג ההתקשרות, היקף הפרויקט ותנאי המכרז.

מידע נוסף מופיע בפרסום הרשמי בנושא חקיקה הנוגעת לספקים זרים.

 

כיצד AUREN Israel יכולה לסייע?

AUREN Israel מסייעת לחברות זרות לבחון הזדמנויות בישראל ולבנות את התשתית המקצועית הנדרשת לפעילות מקומית.

הסיוע מתמקד בשלושה תחומים:

מתי כדאי לפנות לייעוץ?

מומלץ לבצע בדיקה מקצועית לפני:

• הצטרפות לקונסורציום;

• התקשרות עם שותף ישראלי;

• הגשת הצעה למכרז;

• הקמת חברה או פעילות מקומית;

• שליחת עובדים או מומחים לישראל;

• חתימה על הסכם אספקה, ביצוע או תחזוקה;

• קבלת תשלומים מלקוח או מגוף ציבורי בישראל.

בדיקה מוקדמת מאפשרת לזהות פערים, לתמחר נכון את ההתחייבויות ולבחור מבנה שניתן לנהל לאורך זמן.

 

שאלות נפוצות

סיכום

שוק התשתיות בישראל מציע הזדמנויות לחברות זרות בתחומי ההנדסה, הביצוע, הטכנולוגיה, הציוד, המימון, התפעול והתחזוקה.

הצלחה בפרויקט תלויה לא רק ביכולת המקצועית, אלא גם בהחלטות המוקדמות לגבי מבנה הפעילות, המיסוי, החשבונאות, המימון, העובדים, השותפים, החוזים ודרישות הציות.

אם החברה שלכם בוחנת פרויקט תשתית בישראל, השתתפות בקונסורציום, אספקת טכנולוגיה או ציוד, או הקמת פעילות מקומית, צרו קשר עם AUREN Israel.

נשמח לסייע לכם לבחון את ההזדמנות, לבחור את מבנה הפעילות ולהכין תוכנית פעולה משולבת לכניסה ולפעילות בישראל.

 

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ משפטי או ייעוץ השקעות, ואינו תחליף לבחינה פרטנית של הפרויקט, החברה או ההתקשרות המוצעת.

בברכה,
אופיר אנג'ל

יו"ר, שותף מנהל | מיסוי בין-לאומי ועסקים חוצי-גבולות
AUREN ישראל