מה עושים כאשר קיימות הכנסות, חשבונות או נכסים שלא דווחו – ואין כיום נוהל גילוי מרצון פתוח?

נוהל גילוי מרצון הסתיים. הבעיה לא בהכרח.

מי שמחזיק הכנסות, חשבונות, נכסים או פעילות שלא דווחו לרשות המסים עשוי לחשוב שהאפשרות להסדיר את המצב נסגרה. בפועל, סיום הנוהל אינו מבטל את חובות הדיווח ואינו אומר שאין אפשרות לבחון פתרון.

השאלה המקצועית כיום אינה רק אם קיים נוהל גילוי מרצון. השאלה היא מהו מסלול ההסדרה המתאים למקרה הספציפי – ומה נכון לעשות לפני פנייה לרשות המיסים.

 

התשובה הקצרה

נוהל גילוי מרצון לשנת 2025 הסתיים ביום 31 באוגוסט 2026. לכן לא ניתן להגיש בקשה חדשה במסגרתו.

עם זאת, במקרים מתאימים ניתן לבחון אפשרויות אחרות, כגון:

• תיקון דוחות שהוגשו;

• הגשת דוחות חסרים;

• דיווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו;

• חישוב חבות המס והסדרת תשלומים;

• טיפול ברישומים חשבונאיים או מיסויים שגויים;

• פנייה מקצועית ומתוכננת לרשות המיסים;

• בניית מנגנון דיווח תקין מכאן ואילך.

אין מדובר במסלול אוטומטי, ואין להסיק מכך שתינתן חסינות או הגנה מפני הליכים. כל מקרה מחייב בדיקה פרטנית של העובדות, המסמכים, השנים הרלוונטיות והחשיפה האפשרית.

בהודעתה הרשמית על סיום הנוהל ציינה רשות המיסים כי במסגרתו הוגשו 823 בקשות, אשר כללו הון מוצהר בהיקף של כ-1.89 מיליארד ש"ח וחבות מס מוערכת של כ-152.6 מיליון ש"ח. הנתונים מבוססים על הצהרות המבקשים ועשויים להיות כפופים להמשך בדיקה.

הודעת רשות המסים על סיום נוהל גילוי מרצון

 

מה היה נוהל גילוי מרצון?

נוהל גילוי מרצון נועד לאפשר לנישומים לתקן דיווחים, לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו ולשלם את המס הנדרש, בכפוף לתנאי הנוהל ולאישור הגורמים המוסמכים.

הנוהל התייחס, בין היתר, למצבים שבהם קיימים:

• חשבונות בנק או השקעות בחו"ל;

• הכנסות משכירות;

• הכנסות עסקיות שלא דווחו;

• נכסים שלא נכללו בדיווחים;

• רווחים ממכירת נכסים או השקעות;

• נכסים דיגיטליים;

• מבנים עסקיים או שותפויות שלא דווחו כראוי.

במסגרת הנוהל נדרשו בדרך כלל גילוי מלא, פעולה בתום לב, תיקון הדיווחים ותשלום המיסים הרלוונטיים. תנאי מרכזי היה שהפנייה תיעשה לפני שהרשות או גורם אכיפה אחר כבר החלו לפעול ביחס לנישום או למידע הרלוונטי.

לרקע היסטורי ניתן לעיין גם במאמר קודם של AUREN בנושא גילוי מרצון. חשוב להדגיש כי המאמר נכתב בתקופה שבה חלו הסדרים קודמים, ולכן הוא אינו מהווה תיאור של המצב המשפטי הנוכחי.

 

מה המשמעות של סיום הנוהל?

סיום הנוהל מוביל לשלוש מסקנות מרכזיות.

  1. אין להגיש כיום בקשה חדשה לפי הנוהל שהסתיים

המסלול הזמני אינו פתוח עוד לבקשות חדשות. לכן אין להניח שטופס או פנייה שמבוססים על הנוהל הקודם יזכו לאותו טיפול או לאותן הגנות.

  1. חובות הדיווח לא נעלמו

סיום הנוהל אינו מוחק הכנסות, חשבונות, נכסים או אירועים מהעבר. הוא גם אינו מבטל את החובה לבדוק אם היו חובות דיווח בישראל או במדינות אחרות.

  1. תזמון ואופן הפעולה עדיין חשובים

פנייה לא מתוכננת, חלקית או לא מדויקת עלולה ליצור קשיים מיותרים. במקרים מורכבים חשוב להבין תחילה את התמונה המלאה, ורק לאחר מכן לבחור את דרך הפעולה.

מי שהגיש בקשה במסגרת הנוהל לפני מועד הסיום צריך לבדוק את הטיפול בבקשה לפי נסיבותיו, הוראות הרשות והמסמכים שהוגשו.

 

אפשר להסדיר גם כאשר אין נוהל פתוח?

במקרים מסוימים – כן. אך אין מדובר ב"נוהל חלופי" או בפתרון אחיד לכל מי שלא דיווח.

האפשרות להסדרה ללא נוהל תלויה, בין היתר, ב:

• סוג ההכנסה או הנכס;

• שנות המס הרלוונטיות;

מקום הפקת ההכנסה;

• מעמד התושבות בכל שנה;

• השאלה אם הוגשו דוחות בעבר;

• היקף הסכומים;

• מקור הכספים;

• קיומה של פעילות עסקית;

• השאלה אם הרשות כבר מחזיקה במידע;

• יחסי הגומלין בין ישראל למדינה נוספת.

לכן, גם בהיעדר נוהל גילוי מרצון, ניתן לבחון מסלול מקצועי של תיקון, דיווח, הסדרה ותכנון קדימה – בהתאם לעובדות ולדין החל.

ארבעה שלבים לבחינת המצב

1. מיפוי עובדתי מלא —

בשלב הראשון יש לרכז את המידע, גם אם הוא אינו נוח או אינו שלם:

חשבונות בנק;

תיקי השקעות;

נכסי נדל"ן;

הכנסות משכירות;

פעילות עסקית;

חברות ושותפויות;

נכסים דיגיטליים;

ירושות ומתנות;

הלוואות והעברות כספים;

דוחות מס שהוגשו במדינות שונות;

תכתובות ואסמכתאות.

המטרה היא להבין את התמונה האמיתית לפני שמתקבלת החלטה על פנייה או דיווח.

2. סיווג הבעיה —

לא כל אי-דיווח הוא אותו דבר. יש להבחין בין:

הכנסה שלא דווחה;

דוח שהוגש אך כלל נתונים שגויים;

נכס שלא נכלל בדיווח;

טעות בסיווג תושבות;

אי-דיווח על חשבון או השקעה;

בעיה הקשורה לנכסים דיגיטליים;

חוסר התאמה בין דיווחים בישראל לבין דיווחים בחו"ל;

בעיה חשבונאית או תאגידית.

הסיווג משפיע על דרך הטיפול, על המסמכים הנדרשים ועל רמת החשיפה.

3. בחינת חלופות פעולה —

לאחר המיפוי ניתן לבחון חלופות, כגון:

תיקון דוחות;

הגשת דוחות שלא הוגשו;

דיווח על הכנסה או נכס;

הסדרת חוב מס;

פנייה מקצועית לרשות;

טיפול בהיבטי תושבות;

תיאום עם אנשי מקצוע במדינות נוספות.

הבחירה צריכה להתבסס על התמונה המלאה ולא על ניסיון למצוא פתרון מהיר או חלקי.

4. יישום והסדרת העתיד —

הסדרה אמיתית אינה מסתיימת בהגשת מסמך אחד. יש לוודא שגם מכאן ואילך:

הדיווחים מוגשים במועד;

ההכנסות מסווגות נכון;

המסמכים נשמרים;

הפעילות הבינלאומית מתועדת;

קיימת התאמה בין הדיווחים במדינות השונות;

נבנית שגרת ציות שמתאימה למצב החדש

באילו מצבים כדאי לבצע בדיקה?

הצורך בבדיקה עשוי להתעורר כאשר קיימים:

• חשבונות בנק או השקעות בחו"ל;

• הכנסות משכירות שלא דווחו;

• הכנסות עסקיות או מקצועיות שלא נכללו בדוחות;

• ירושה או מתנה שלא תועדו כראוי;

• נכסים שנרכשו בעבר ולא דווחו;

• רווחים מנכסים דיגיטליים;

• חברות, נאמנויות או שותפויות במדינות אחרות;

• פערים בין דיווחי מס בישראל לבין דיווחים בחו"ל;

• תושבות מס שלא נבחנה כראוי;

• קשר לישראל של תושב חוץ;

• תכנון עלייה או חזרה לישראל.

בנושא נכסים דיגיטליים ניתן לעיין גם במדריך AUREN למיסוי נכסים דיגיטליים בישראל תוך התייחסות לכך שהדין והמדיניות עשויים להשתנות.

 

עלייה לישראל או חזרה אליה: הזדמנות לתכנון, לא פתרון אוטומטי

אנשים שעולים לישראל, חוזרים אליה או מחזיקים בזיקה לישראל עשויים להתמודד עם שאלות מורכבות:

• מתי נוצרה תושבות המס בישראל;

• כיצד מטופלות הכנסות שנוצרו לפני המעבר;

• מה דינם של נכסים שנצברו בחו"ל;

• אילו דיווחים נדרשים במדינת המוצא;

• כיצד מתייחסים להכנסות לאחר העלייה או החזרה;

• האם קיימת אמנת מס רלוונטית;

• כיצד מתאמים בין הדיווחים בישראל לבין הדיווחים במדינה האחרת.

עלייה לישראל או שינוי תושבות אינם מוחקים כשלעצמם חובות דיווח מהעבר ואינם מהווים תחליף לבדיקת מקור הכספים והנכסים.

במקרים בינלאומיים, היתרון של AUREN הוא היכולת לשלב בין היכרות עם הדין והפרקטיקה בישראל לבין תיאום עם אנשי מקצוע במדינות אחרות באמצעות רשת AUREN. התיאום נעשה בהתאם למדינות הרלוונטיות ולצורך המקצועי של הלקוח.

למידע נוסף בנושא תושבות ניתן לקרוא את המאמר של AUREN בנושא דיני תושבות.

 

מה לא כדאי לעשות?

לפני כל פעולה, חשוב להימנע מכמה טעויות נפוצות:

• לא להגיש דיווח חלקי לפני שהעובדות נבדקו;

• לא להעביר כספים בין חשבונות רק כדי ליצור מראית עין מסוימת;

• לא לסגור חשבון או למכור נכס לפני שמירת המסמכים והאסמכתאות;

• לא להניח שנכס ישן או סכום קטן אינם רלוונטיים;

• לא להסתמך על מסלול אנונימי או מקוצר שהיה קיים בעבר;

• לא להניח שעלייה לישראל פותרת באופן אוטומטי בעיות דיווח היסטוריות.

 

כיצד AUREN ישראל יכולה לסייע?

AUREN ישראל מסייעת ליחידים, משפחות, בעלי עסקים, חברות ותושבי חוץ לבחון מצבים שבהם קיימת אי-בהירות או חשיפה ביחס לדיווחי מס בישראל או בחו"ל.

הסיוע יכול לכלול:

מיפוי עובדתי ומיסויי של הנכסים וההכנסות;

• בחינת תושבות והיבטים בינלאומיים;

• בדיקת דוחות שהוגשו ודוחות חסרים;

• בניית תוכנית להסדרת דיווחים וחבות מס;

• תיאום בין מיסוי, חשבונאות וביקורת;

• עבודה מול אנשי מקצוע במדינות אחרות;

• הכנת מסמכים ואסמכתאות;

• ליווי התהליך מול הגורמים הרלוונטיים, כאשר הדבר מתאים;

• בניית מנגנון דיווח תקין להמשך.

המטרה אינה רק לטפל בבעיה הקיימת, אלא ליצור תמונה ברורה, להפחית אי-ודאות ולבנות דרך פעולה שניתן ליישם לאורך זמן.

 

שאלות נפוצות

האם קיים כיום נוהל גילוי מרצון חדש? —

נוהל גילוי מרצון לשנת 2025 הסתיים ביום 31 באוגוסט 2026, ולא ניתן להגיש במסגרתו בקשות חדשות.

האם אפשר להסדיר הכנסות או נכסים גם ללא נוהל? —

ייתכן. במקרים מתאימים ניתן לבחון תיקון דוחות, הגשת דיווחים חסרים, הסדרת חבות מס או פנייה מקצועית לרשות המיסים. אין מסלול אחיד ואין חסינות אוטומטית.

האם כדאי לפנות לרשות המיסים לבד? —

במקרים פשוטים ייתכן שניתן לפעול באופן עצמאי. אולם כאשר קיימים נכסים בחו"ל, סכומים משמעותיים, מספר שנות מס, סוגיות תושבות או חשש להשלכות נוספות – מומלץ לבצע בדיקה מקצועית לפני הגשת מידע או פנייה.

האם עלייה לישראל מסדירה בעיות מס מהעבר? —

לא באופן אוטומטי. עלייה או חזרה לישראל עשויות ליצור שאלות תכנון חשובות, אך יש לבחון בנפרד את חובות הדיווח, מקור הנכסים וההכנסות, שנות המס והקשר למדינות אחרות.

סיכום

סיום נוהל גילוי מרצון אינו סיבה להתעלם מבעיה קיימת, אך גם אינו סיבה לפעול ללא תכנון.

כאשר קיימות הכנסות, חשבונות, נכסים או פעילות שלא דווחו, הצעד הראשון הוא להבין את התמונה המלאה. לאחר מכן ניתן לבחון את האפשרויות המשפטיות, המיסויות והחשבונאיות המתאימות.

הפתרון עשוי לכלול תיקון דוחות, דיווחים מאוחרים, הסדרת חבות מס, תיאום בינלאומי או שילוב של כמה מהלכים. הדרך הנכונה תלויה בעובדות ובמועד שבו פועלים.

אם קיימת אצלכם אי-בהירות ביחס להכנסות, נכסים או דיווחים בישראל או בחו"ל, מומלץ לא להמתין לפנייה מהרשות ולא להגיש מידע חלקי ללא בדיקה מוקדמת.

 

צרו קשר עם AUREN ישראל לבחינת המצב והאפשרויות הרלוונטיות.

 

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, חוות דעת משפטית או תחליף לבדיקה פרטנית של נסיבות הנישום. הדין, הנהלים והפרשנות עשויים להשתנות, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לעובדות ולמקורות הרשמיים העדכניים.

 

בברכה,
אופיר אנג'ל

יו"ר, שותף מנהל | מיסוי בין-לאומי ועסקים חוצי-גבולות
AUREN ישראל