התנהלות עכשווית בעולם העתיד, כרוכה לעיתים, באומץ מצד הקברניטים. קשה לומר מהו הבלתי אפשרי, כי החלום מאתמול הוא התקווה של היום והמציאות של מחר.
דמיינו לעצמכם שאתם מעצבי מוצר ועיצבתם סוג חדש של מוצר. נתתם לו אפילו שם, קראתם לו: מערכת החיסון האוטונומית.
אתם מציגים את המוצר למנהל סקפטי אך החלטי וענייני.
מה לזה ולעסקים אתם שואלים?
הרשו לי להציג לכם את המנהל, לצורך העניין נקרא לו: ישראל.
אני חושב שכולנו מכירים לפחות ישראל אחד, נכון?
כיצד תראה השיחה:
"ישראל יש לי רעיון מעולה לסוג חדש לגמרי של מוצר בריאות אנושי, וקראתי לו בשם מערכת החיסון האוטונומית".
אני יכול לראות בהבעת פניך שיש לך בעיה עם זה.
"אל תדאג ישראל, אני יודע שזה מורכב, אין ברצוני לקחת אותך דרך כל הפרטים המייגעים. אני רק רוצה לספר לך על חלק מהתכונות המדהימות של המוצר הזה".
אתם מתחילים לתאר את המוצר שלכם, בחכמה ובאריכות נותן מידע מעמיק אודות כך שיש לו מיליוני עותקים של כל רכיב בגוף כמו תאי דם לבנים, ליקוציטים וכדומה. על כך שהם קיימים אצלו לפני שהם נדרשים לפעולה כל שהיא, וכל זאת בכדי ליצור חיץ מסיבי נגד הבלתי צפוי. הגוף מנצל בחכמה את הגיוון בכך שיש לו לא רק ליקוציטים אלא גם תאי B ותאי T, תאים רצחניים טבעיים-נוגדנים.
הרכיבים לא באמת חשובים.
הנקודה היא שביחד, הגיוון הזה של הגישות השונות הוא יכול להתמודד פחות או יותר עם כל מה שהאבולוציה יכולה ומסוגלת להטיל לעברינו.
אתם ממשיכים ומתארים את המערכת השלמה לישראל, על-מנת להגיע לייחודיות של המוצר שפיתחתם ואיך הוא מתחבר למערכת הקיימת.
העיצוב הוא לגמרי מודולרי, יש לך את מחסום פני השטח של העור, יש לך את מערכת החיסון המולדת שמגיבה במהירות גבוהה ואז יש לך את המוצר שעיצבתי שהוא מערכת חיסון אדפטיבית מאוד ממוקדת.
הרעיון הוא שאם מערכת אחת כושלת, אחרת יכולה לקחת שליטה ובכך ליצור מערכת כמעט מושלמת.
הישאר איתי בבקשה, בגלל שהנה התכונה המדהימה באמת:
המוצר מתאים את עצמו לגמרי, הוא מסוגל למעשה לפתח נוגדנים ממוקדים לאיומים שהוא אפילו לא פגש קודם לכן.
הוא עושה זאת בזהירות ובמהירות יוצאי דופן מזהה ומגיב לכל איום זעיר, ויותר מכך, זוכר כל איום קודם, למקרה שאי פעם יתקל בו שוב.
חשוב להדגיש שמה שאני מציע לך היום זה לא מוצר שעומד בפני עצמו.
המוצר מוטמע במערכת הגדולה יותר של הגוף האנושי, והוא עובד בהרמוניה מושלמת עם המערכת הזו בכדי ליצור רמה חסרת תקדים של הגנה ביולוגית.
אז ישראל, רק תגיד לי בכנות, מה אתה חושב על המוצר שלי?
וישראל עשוי לומר משהו כמו: אני באמת מעריך את המאמץ ואת התשוקה שהשקעת במצגת הזו ובלה, בלה, בלה…אבל בכנות זו שטות גמורה.
נראה שאתה אומר שהמפתח למכירת המוצר שלך הוא, שהוא אינו יעיל ומאוד מורכב. נוסף על כך אתה טוען כי המוצר מוכל.
לא למדו אותך את חוק 20-80?
המוצר מגיב בתגובת יתר, ממציא דברים תוך כדי התקדמות והוא למעשה מתוכנן לתועלתו של מישהו אחר.
אני מצטער לומר לך את זה הוא אומר: אני לא חושב שהמוצר הזה מנצח.
אני חושב שאם נלך עם החשיבה של ישראל, נפיק מערכת חיסונית יותר יעילה. יעילות היא תמיד חשובה בטווח הקצר. פחות מורכב, יותר יעיל ויותר תמורה עבור הכסף.
אם נתמצת את הדוגמה הזאת וננתח אותה נבין שיש רק בעיה אחת קטנה והיא: שהמשתמש של המוצר הזה, קרי אתם או אני ככל הנראה לא ישרוד שבוע מתחילתו של החורף הבא. ברגע בו יופיע זן חדש של נגיף השפעת.
אם כן, מה עלינו לעשות בכדי לוודא שהחברה שלנו תמשיך להתקיים 100 שנה? שאלה תמימה לכאורה. אורך החיים הממוצע של חברות ציבוריות כיום עומד על 30 שנה. זה פחות ממחצית מתוחלת החיים שעובדי החברה צפויים ליהנות ממנה.
הנה נתון מטריד שצריך להשאיר אתכם ערים בלילה:
ההסתברות שהעסק שלכם לא יהיה בסביבה בעוד 5 שנים עומד על למעלה מ-35%, מזעזע.
כלומר: סיכוי של 1 ל 3 שהשליטה בחברה/עסק שלכם תילקח או שהחברה תיכשל תוך 5 שנים בלבד.
אנחנו מציבים מטרות, אנחנו מנתחים בעיות, אנחנו בונים תוכניות ודבקים בהן, ויותר מכל דבר אחר, אנחנו שמים דגש על יעילות וביצועים בטווח הקצר.
אל תבינו אותי לא נכון, זו דרך נהדרת, מעשית ויעילה להתמודדות עם דברים פשוטים יחסית בסביבה שהיא יחסית יציבה.
זו הדרך שבה ישראל וכנראה עוד רבים מאיתנו כולל אותי מעבדים את רוב הבעיות העסקיות שאנו נתקלים בהן מידי יום.
למעשה זה היה מודל מנטלי די טוב לעסקים, באופן כללי, עד בערך אמצע שנות השמונים.
השילוב של גלובליזציה ומהפכת הטכנולוגיה והטלקומוניקציה גרמה לעסקים להיות הרבה יותר דינמיים ובלתי צפויים.
נשמע קצת לא פרקטי, קצת תיאורטי אולי? לגמרי לא.
בעולם של היום יש צורך לחשוב לא רק במטרה לשרוד בטווח הקצר ולכן יש צורך בלעצב את העתיד ולהתכונן באופן מתמיד ושוטף גם לבלתי צפוי.
לפרטים נוספים ניתן ליצור איתנו קשר במחלקת החשבונאות, 03-5333883.