כמו רבים מחבריי, בני דורי התעסוקתי, גם אני קוראת בשבועות האחרונים הרבה על דו״חות מודי׳ס, S&P ופיץ׳. כמוהם, גם עבורי יש דברים שלא ברורים, המשמעויות הנגזרות השונות וההשלכות הפוטנציאליות עלינו כאזרחים וכמועסקים.
אז אחרי קריאה מרובה באינטרנט והתייעצות קלילה עם אינטליגנציה מלאכותית ״היי צ׳אט תוכל להגיד לי מה זה דירוג אשראי?״ החלטתי לקחת את זה צעד קדימה ולבקש להבין לא רק את הפשט, אלא גם את הדרש.
בקטע הקרוב סיכמתי הגדרות שונות למדד מודי׳ס יחד עם ראיון כתוב ותשובות לשאלות שלי שענה עליהן מנהל שותף מחלקת הפיננסים בAuren ישראל, יורם פישמן וכן קטעים מתוך ראיונות עם יו״ר Auren ישראל, אופיר אנג׳ל.
תאגיד מודי'ס היא חברת ההחזקות של מודי'ס אנליטיקס ומודי'ס אינווסטורס סרוויס, סוכנות לדירוג אשראי אשר מבצעת מחקר פיננסי בינלאומי ואנליזות על ישויות מסחריות וממשלתיות. היא אחת משלוש חברות דירוג האשראי הגדולות ומחזיקה ב-40% מנתח השוק העולמי בתחום זה. (הבאות אחריה הן S&P ופיץ׳)
בסופו של דבר שיטות הדירוג, השמות והמדדים בין חברות הדרוג השונות דיי זהה, עבור מודי׳ס אלו רמות הדירוג השונות וההגדרות שלהן:
מנועי צמיחה אלו אותם מקורות הכנסה של כסף זר לישראל, אם בעבר היו אלו ענפי היהלומים והחקלאות ואחרי זה הביטחון, היום אנחנו יודעים שענף ההייטק הוא מנוע הצמיחה הגדול של המשק הישראלי, יחד עם הבטחון והגז.
יחס חוב ציבורי לתוצר- התמ״ג בישראל כיום הוא 52,173 לאדם, נניח שהחוב שלנו הוא 50 מיליארד אבל התוצר שלנו הוא 100 מיליארד, אז היחס הוא חיובי כי למדינה יש מאיפה לכסות את החוב. ככל ששני המספרים האלו מתקרבים אליהם והיחס קטן, היציבות מתערערת ואם הוא מתהפך- המדינה היא אג״ח זבל.
קודם כל מקשיבים מאוד, נתח השוק שלו בהשפעה היא כ 40% וכאמור הם אחת משלושת הפירמות הגדולות לניתוחים האלו ולכן יש משקל גדול למה שהם אומרים.
מי מקשיב להם: כל המשקיעים, המשקיעים מבחינתם מסתכלים על הדוחות ובחברות הדירוג כדי לקבל החלטות, היכן יותר בטוח כדי לקבל את כספם ועוד.
מבחינת ההשפעה על המגזר הפרטי- ברגע שהדרוג או התחזית של המדינה שלך יורדת, המשמעות היא התייקרות הריביות על ההלוואות והחוב שהמדינה לקחה. הדרך להשפעה על הציבור היא מאוד מהירה וקצרה, כן הדירוג הוא על המדינה, אבל איך המדינה תתמודד עם התייקרות החוב והריביות? יצטרכו להעלות מיסים ולהטיל גזרות כאלו ואחרות. כלומר ההשפעה היא על כל הסקטורים שמרוויחים כסף. ואין לזלזל במעגל השני של ההשפעה על המגזר הפרטי בתצורה של בריחתם של המשקיעים מהמדינה, וככה חברות שהיו צפויות לקבל כספים כאלו ואחרים ממשקיעים יאלצו להתמודד עם אחד מן השניים: או שהן לא יקבלו את הכספים (כמו בשבועות האחרונים שיש לא מעט חברות שנסגרות) או שהן יעתיקו את פעילותן מישראל כדי להמשיך להתקיים. וזהו המעגל השלישי להשפעה, כי פוגעים במנוע הצמיחה הגדול ביותר של ישראל (יחד עם הביטחון והמשאבים הטבעיים) וכל האזרחים שמתפרנסים ממנו. לבסוף, ובצורה פרדוקסלית, פוגעים בתחזיות ואולי אף בדרוג העתידי של המדינה.
דירוג האשראי של ישראל במודי'ס הוא A1 (הדירוג הגבוה בקטגוריית דירוג בינוני-גבוה) מאז 2008. בשנת 2018 זכתה ישראל ממודי'ס לתחזית חיובית, כלומר צפי שדירוג האשראי יעלה בשנתיים הקרובות. אולם במשבר הקורונה הוסרה התחזית. באפריל אשתקד, החליטו במודי'ס להשיב אותה.
גם מודי'ס וגם פיץ' כתבו כי אם הרפורמה תאושר במתכונתה הנוכחית באופן שמאיים על הפרדת הרשויות, יפגע במערכת המשפט ופוגע בעצמאותו של בנק ישראל, אז הן יצטרכו לשקול הורדת דירוג. נראה כי למעשה, פעולותיה האחרונות של הממשלה חשפו חולשה מסוימת במוסדות המבצעים והמחוקקים בישראל. בהשוואה למדינות רבות אחרות, המערך המוסדי של ישראל נשען במידה רבה על פיקוח וביקורת שיפוטיים. במדינה שלנו הממשלה והכנסת אחד הם.
בעידן הנוכחי הפוליטי במדינת ישראל, המפלגות מכילות משמעת קואליציונית גבוהה וכתוצאה מכך ברוב המקרים הכנסת נמחקת ואז יש לנו למעשה שתי רשויות בלבד ואם עכשיו לאור הרפורמה אותה ראשות שהיא הממשלה גם תבצע את מהליכה בעולם המשפטי, נשאר עם גוף אחד שעושה הכל- קרי מעבר מדמוקרטיה לאוטוקרטיה.
יורם פישמן, שותף מנהל מחלקת הפיננסים בפירמת הייעוץ הבינלאומית AUREN בישראל. במסגרת תפקידו, מוביל את התחום המקצועי של הייעוץ העסקי והפיננסי , ומלווה סטרטאפים ומשקיעים בתחום ה-M&A.
למה שלהיתכנות של רפורמה המשפטית תהיה השפעה כלשהי על דירוג נוכחי? בד״כ בשוק הפיננסי, ההון, יש ספקולציות אבל התחזיות מבוססות על מה שקרה, ולא על מה שעשוי לקרות, וכאן במקרה הזה אנחנו רואים תגובה עולמית למשהו שאפילו לא התרחש, וגם אם יתרחש, אנחנו לא יודעים עדיין באיזו צורה. למה השוק העולמי מגיב ככה?
בניגוד לספקולציות חסרות בסיס, במקרה של ישראל, לעולם יש על מה להתבסס דרך מקרי הונגריה, פולין וטורקיה. איפה קבור הכלב: אם תעבור הרפורמה במתכונתה הנוכחית, יכולה הממשלה להחליט שהיא מעלה את אחוז המס, צעד שכזה בהכרח מקטין את הרווח של המשקיע וזה עוד המקרה הקל, הממשלה יכולה לקבל החלטה הרבה יותר קיצונית שכל חלוקה של דיבידנד -> לממשלה יהיה נתח ממנו. ולכן משקיעים רציונאליים ידירו את השקעותיהם ממדינה שבה קבלת ההחלטות לוקה בחסר.
משתמע מהסעיף הקודם הוא שאני אעדיף להירשם תחת מדינה יציבה כדי שהמשקיעים לא יחששו לכספם בה. מדינות כמו: דנמרק, גרמניה, צרפת, אירלנד, ארה״ב, אוסטרליה, שמעבר לתנאים המטיבים העסקיים בהן, הן יציבות והמשקיעים ידעו למה הם צריכים לצפות מהן.
בראיון של יו״ר אריין ישראל, אופיר אנג׳ל – לטענתו, בפרסום הדירוג, נמנע פיגוע כלכלי שהוא הורדת הדירוג, לצד מחמאות שקיבלה ישראל הם ציינו גם את הלך הרוח הישראלי, לו, ולהבעת האמון שלו בשיטה השפעה רבה גם כן על הדרוג. המשבר המשפטי יחד עם דעת הקהל הלוקאלית והבינלאומית מהווים סכנה לצמיחה.
יחד עם זאת ניתנו גם הרבה ציונים גבוהים לכלכלת ישראל ( אופיר אף ציין כי לא סתם אנחנו בדירוג השלישי באיכותו, לא רק אצל מודי׳ס אלא גם אצל מקביליה).
צוין כי חלק משמעותי מההתפתחות של ישראל מבוסס על ההיי טק ושהוא קטר הצמיחה שלנו.
אם דירוג האשראי ירד ציין אופיר, כולנו נרגיש את זה בכיס, כי כשחברה בסדר גודל של מוד׳ס משמיעה את דאגתה, המשקיעים והבנקים בעולם מקשיבים, ומגיבים. מדינת ישראל דיי חיה על הלוואות ממדינות אחרות, יש לנו חוב לאומי משמעותי, ברגע שדירוג האשראי יורד, הריביות שמדינת ישראל והביטחונות שהיא תצטרך לתת עבור ההלוואה יעלו משמעותית. מאחר והמשוואה היא פשוטה, ככל שעולה הסיכון שמדינה תצליח לעמוד בהתחייבויות שלה, יורד דירוג האשראי שלה. לכן, ההשפעה המיידית במקרה שתסריט כזה יתרחש היא פגיעה מיידית בתקציב המדינה ולאחר מכן במגזר הפרטי.
עבור המגזר העסקי- המדינה תעשה פעולות כדי לחפש מאיפה לשלם את ההעלאה בריביות ולכן היא תטיל חוקים על המגזר העסקי כדי להביא את הכסף משם – תבטל פטורים, תעלה את המע״מ או תשנה את מדרגות המס כלפי מעלה. וכפועל יוצא כולם יעלו ריביות גם בנק ישראל והבנקים הפרטיים.
אנחנו כבר מרגישים אותה, גם משקיעים עושים את הבדיקות שלהם, הם והיועצים שלהם עוקבים ובודקים ולכן כבר ניתן לראות את ההשפעה, והתחזית שלי היא שהיא תלך ותחריף במידה ולא תושג הסכמה רחבה על הרפורמה ושלא תיפגע העצמאות של הפרדת הרשויות.
האמרה הרווחת כרגע בתקשורת היא כי לא ניתן להגיד בוודאות שהרפורמה ״אשמה״ ולא שהמחאה ״אשמה״, מצד שני, הלך הרוח של הרחוב בא לידי ביטוי תחת שיקולי ה ESG, הלך הרוח נכון לעכשיו לא השתנה, הקרע מעמיק ונראה שכולנו מחכים לראות מה יקרה כאשר הכנסת תשוב למושב הקיץ ויוצגו ההסכמות או אי ההסכמות משולחן ההידברות. במידה ותיווצר הסכמה רחבה, האם נוכל לצפות לפרסום נוסף שלא דרך הדוח הרגיל שמביע שביעות רצון מצד מודי׳ס קצת כמו כאשר הם פרסמו מוקדם יותר את הערת האזהרה?
ברור, כשיש משהו מהותי הם יפרסמו, כמו חברה בורסאית שמחויבת בדיווח מיידי על אירועים אקוטיים בחברה, כך גם מודי׳ס מחויבת מתוקף המקצועיות שלה לפרסם את זה וגם לא בזמני הדוחות אלא גם בצורה המיידית ביותר.
אין תשובה שהיא פוליטלי קורקרט מקצועית שאני יכול ענות אותה.
אופיר אנג'ל מכהן כיום בתפקיד יו"ר פירמת הייעוץ הבינלאומית AUREN בישראל.
"מחולל עסקים" (Business generator), עיקר עיסוקו של אופיר בשנים האחרונות מתמקד ביצירת פעילות עסקית חדשנית ומובילה. החל מניהול הרשת הבינלאומית בישראל ובעולם ועד סיוע לחברות ישראליות לזנק קדימה ולהצליח ברמה הבינלאומית.
כן. למחרת יום הפרסום של מודי׳ס, היו צריכים מקבלי ההחלטות לקבל אותו ברצינות אחרת מדינת ישראל תכנס לסחרור שיקח שנים לצאת ממנו, הן פנימי מתוך המדינה והן מול שאר העולם.
כעת נותר לנו לראות מה יקרה כאשר הכנסת תשוב למושב הקיץ, ולהכין תוכניות מגירה עסקיות לתרחישים השונים.
כותבת המאמר
פז פישמן,מנהלת פרויקטים במחלקת M&A (מיזוגים ורכישות) ב-AUREN ישראל
Paz.Fishman@auren.co.il
למאמרים נוספים:
תכנית עסקית, כל המידע לבעל עסק
פתיחת עסק, כל הפרטים שיזם צריך לדעת
משבר חברות הטכנולוגיה – בחינה בראי היסטורי דרך משבר הסאב פריים