אי אפשר להישאר אדישים לבהלה המתעוררת בקרב חברות הייטק רבות בישראל (ובעולם) לאור קריסתם של בנקים מסוימים בארה״ב. חשוב לציין כי חברות רבות אשר להן היו חשבונות בבנקים המדוברים, לא בהכרח פתחו את החשבון בעת האחרונה ולאור הרפורמה, אלא פתחו ממזמן כחלק מתוכנית לפיזור הכספים והסיכונים בין מערכות בנקאות שונות, וגם אלו שהעבירו את כספיהם בעת האחרונה, עשו זאת מתוך חשש והערכת סיכונים. בין אם היה נדבך פוליטי למעשה או לא, השיח החשוב והנחוץ כרגע הוא השיח האסטרטגי.

במאמר הקודם שכתבתי ופורסם באתר Auren ביצעתי השוואה ברמה ההתנהגותית בין משבר הסאב-פריים של 2008 לבין משבר ההייטק הנוכחי, וכמו שכתבתי שם, מדובר בשני אירועים שונים עם סיבות והשלכות שונות אך עם קווי דמיון התנהגותיים למשתתפים במשברים. ציינתי כי אני מאמינה שממשלה חזקה שתתערב בחוכמה למזער את הנזקים ולתת רשת ביטחון לחברות תעשה את ההבדל בין העמקת המשבר לבין מיגורו. ואני עדיין חושבת כך.

קריסת הבנקים אז והיום

 משבר משכנתאות הסאב-פריים נגרם בעיקר בשל ריבוי משכנתאות בסיכון גבוה, שניתנו ללווים שלא היו להם מספיק הכנסה או היסטוריית אשראי כדי לזכות למשכנתאות ״מסורתיות״. משכנתאות אלו הפכו לניירות ערך ונמכרו למשקיעים בסיכון גבוה. כאשר רבים מבעלי המשכנתאות הללו לא עמדו בהחזרים, התעוררה תגובת שרשרת שהובילה לקריסת מספר מוסדות פיננסיים גדולים ולמיתון כלכלי רחב יותר.

לעומת זאת, הקריסה האחרונה של בנקים מסוימים בארה"ב נגרמה ממערכת ספציפית של נסיבות, כולל רמות גבוהות של מינוף, חשיפה לסוגים מסוימים של השקעות ובדיקה רגולטורית. אמנם ייתכנו קווי דמיון במונחים של ההשפעה על השווקים הפיננסיים ועל אמון המשקיעים, אך הגורמים וההשלכות של אירועים אלו שונים מהותית.

חשוב לציין כי כל השוואה בין אירועים אלו צריכה להיעשות בזהירות, שכן כל אירוע הינו ייחודי ומורכב בדרכו. בנוסף, היקף ההשפעה המלאה של קריסות הבנקים האחרונות על המערכת הפיננסית הרחבה והכלכלה עדיין אינה ידועה במלואה, ותהיה תלויה במגוון גורמים כגון התערבות ממשלתית וסנטימנט המשקיעים. כבר עכשיו ניתן לראות את הפעולות המיידיות שננקטות על ידי הרגולטורים בארה״ב אשר הודיעו שלקוחות SVB וסיגניצ׳ר(signature bank) יקבלו את כספם בחזרה ואפילו בנקים בישראל כמו דיסקונט והפועלים יצאו בצעדים לתמוך בחברות הישראליות.

ההשפעה על חברות ההייטק הישראליות

 ההשפעה על חברות ההייטק ישראליות עשויה להיות תלויה במגוון גורמים, לרבות הענפים הספציפיים שבהם הן פועלות, מקורות המימון שלהן ורמת החשיפה שלהן. באופן כללי הסכנות המיידיות ברמת המיקרו של החברות עשויות להיות:

• אובדן מימון פתאומי – יקשה על חברות ההייטק לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלהן ולהמשיך בפעילותן.
• חשש משקיעים- הבור אליו ייכלאו החברות והקושי במציאת מימון לפעילות השוטפת של החברה עשוי להרחיק משקיעים מלהשקיע כספים שנועדו לצמיחה מחשש שיוסבו לצרכים המיידיים.
• שיבוש שרשראות האספקה- קושי של ספקים לגשת למימון עלול להוביל לעיכובים או ביטול הזמנות.

וברמת המאקרו:

• האטה כלכלית- ירידה בהוצאות הצרכנים ולירידה בביקוש למוצרי ושירותי הייטק עקב הירידה בביטחון של שרידות החברה ויציבותה.
• שינויים רגולטורים- קריסת בנקים עלולה להאיץ תהליכים של שינויים רגולטורים שמטרתם למנוע אירועים דומים בעתיד, לשינויים האלו עלולות להיות השלכות על חברות היי-טק כמו הגבלות על מימון והחמרה בתקנים בהן חברות יצטרכו לעמוד על מנת לקבל מימון כלשהו.

מה ניתן לעשות בינתיים

 לוודא שכחברה יש מערך ניהול סיכונים ראוי ומספיק עתודות הון כדי לעמוד בזעזועים פיננסיים, ״פיזור הסיכון״, אלו לא מילים גסות.

• כבר עכשיו לדרוש מהבנקים לחשוף מידע על מצבם הפיננסי ועל נוהלי ניהול הסיכונים למשקיעים ולציבור שלהם.
• למרות הפיתוי, לתת העדפה בחלוקת עוגת ההון בין הבנקים לבנקים בעלי תיקי נכסים מגוונים וזאת כדי להפחית את ריכוז הסיכונים והתלות בענף אחד.
• כבר עכשיו לחקור אחורה את הבנקים מולם החברה עובדת, כפי שאנחנו רואים בימים האחרונים, הכתובת של SVB הייתה על הקיר במשך תקופה לא מבוטלת.

ובדומה למסקנות ממשבר הסאב פריים, התערבות ממשלתית וכינון ממשל תאגידי חזק של הבנקים והרגולטורים, יהיו אלו שיעשו את ההבדל:

• מימון חירום לבנקים
• יישום צעדי תמריצים פיסקאליים כגון הפחתת מיסים
• ביטוח פיקדונות בנקאיים
• מתן תמיכה לאנשים ולעסקים בתצורה של הלוואת מדינה בתנאים מטיבים עד לחזרת או התייצבות המערכת הכלכלית

האם אנחנו במשבר? ייתכן מאוד, האם הוא יחריף? הסיכויים קיימים. אבל במקום לפחד מכל מה שעלול להשתבש עלינו להתרכז במה שעשוי להצליח, ולשאוף להתנהל בצורה כזו שתגדיל את סיכויי ההצלחה שלנו להתמודד עם השיבושים האפשריים ובעיקר, להפיק לקחים תוך כדי תנועה ולא לחכות שהסערה תחלוף, אין חכמה בחוכמת הבדיעבד.

*המידע המובא במאמר זה איננו מהווה עצה מקצועית פרטנית בנושא האמור, אלא מובא כמידע כללי בתחום הנידון. מומלץ לפנות לייעוץ פרטני מקצועי הנוגע למקרה הספציפי שלכם לפני ביצוע פעולות כלשהן.

פז פישמן,
מנהלת פרויקטים במחלקת M&A (מיזוגים ורכישות) ב-AUREN ישראל

Paz.Fishman@auren.co.il

 

למאמרים נוספים:

תכנית עסקית, כל המידע לבעל עסק

פתיחת עסק, כל הפרטים שיזם צריך לדעת

החלופות בהתחלת פעילות עסקית בישראל