הערכות שווי, מיזוגים ורכישות ובדיקות נאותות

ארגון יציב הוא ארגון אשר מודע לתנאי אי-הוודאות המתקיימים בשוק, אלו המסכנים את יציבותו ועלולים לערער את הדינמיקה הארגונית.

כדי לשרוד מצבים אלו נעשות פעולות שונות הנועדות לשפר עמדות ולתרום ליציבות הארגון ואם חלילה נפגעה יציבות הארגון לנקוט פעולות. זאת באמצעות, הערכת שווי הארגון, בדיקתו ונקיטת פעולות של שינוי מבני והיטמעות בתוך מבנים ארגוניים אחרים במצבים מסוימים.

הערכות שווי:

בהערכת שווי מעריכים ומנתחים נכס, עסק, סחורה, הכנסה קבועה וכדומה. הערכות אלו מתבססות במספר שיטות מפני שאין שיטה אחת להעריך את כל סוגי הנכסים.

תחת הערכות שווי נמצאות המשימות הבאות:

  • בניית מודלים כלכליים למדידת ביצועים כאשר ברבים מהם מתבססים על DCF (Discount cash-flow) .
  • ביצוע מחקרי שוק וזיהוי השפעות ובנוסף ביצוע מחקר עומק כלכלי ותעשייתי על מגוון רחב של תעשיות שונות זאת כדי לבחון מגמות והשפעות פוטנציאליות על הארגון המנותח.
  • סקירת תהליכים שוטפים וביצוע שינויים או הצעת יוזמות לשיפור היעילות זאת כדי לספק תמיכה עסקית יעילה יותר.
  • סיוע בהכנת חומרים שיועברו לוועדת ההערכה ויציגו ממצאים לוועדות תמחור ולמנהלים אחרים לפי הצורך.
  • הצגת הממצאים למנהלים ולבעלי העניין.

מיזוגים ורכישות:

בתהליך של מיזוג ורכישה למעשה מתרחש שינוי מבנה והעברת שליטה. כאשר התהליך אינו מתבצע ו/או מוטמע כראוי ההשלכות לכך עבור היחידות העסקיות המעורבות עלולות להיות הרסניות.

אוריין ישראל מהווה גשר בין רוכשים לבין חברות (וכן רוכשים מחו"ל מול חברות ישראליות) ובין ארגונים שונים השואפים לבצע מיזוג, בשלבים שונים של חיי העסק או העסקה.

המחלקה דואגת ללמוד את הצרכים המיוחדים של הלקוחות שלנו ולהתאים את עבודתנו בהתאם זאת כדי ליצור אסטרטגיה עסקית ייעודית לצרכי הארגון לאורך התהליך ותוך התייחסות להגשמת היעדים העתידיים. 

כחלק מתהליך העבודה של המחלקה אנו מבצעים בדיקות נאותות.

בדיקת נאותות:

בדיקת נאותות היא חקירה או ביקורת עבור השקעה פוטנציאלית או מוצר כדי לאשר את כל האספקטים הפיננסיים העשויים להשפיע לפני התקשרות בהסכם או עסקה פיננסית עם צד אחר ומתבצעת על-ידי סקירה של רשומות פיננסיות.

משמעותה נעוצה בתחום האחריות על גילוי מלא של מידע מהותי הקשור לנכס העומד למכירה. לפיכך, הפכה בדיקת הנאותות לשלב סטנדרטי בהנפקה ראשונה לציבור ומתבצעת בתהליך חקירה של החתם כדי להבטיח כי כל המידע הרלוונטי הנוגע לנכס העומד על הפרק ואשר נחשף למשקיעים הפוטנציאלים.

הרשימה להלן של שלבי בדיקת נאותות איננה מקיפה שכן קיימים סוגים רבים של ני"ע וכתוצאה מכך, וריאציות רבות של בדיקת נאותות:

  1. ניתוח ההון (ערך כולל) של הארגון.
  2. סקירה של הכנסות ורווחי הארגון: חשוב לעקוב אחר מגמות החלות בהכנסות הארגון, בהוצאות התפעול, בשולי הרווח והתשואה על ההון.
  3. סקירת המתחרים והתעשייה: כל ארגון מוגדר חלקית על-ידי התחרות שלו. מבט על המתחרים העיקריים מלמד הרבה על מצב הארגון. כלומר, האם הארגון מוביל בתעשייה שלו או בשווקי היעד הספציפיים? האם התעשייה צפויה לגדול? ביצוע בדיקת נאותות על מספר ארגונים באותו ענף יכול לספק למשקיעים תובנות על הארגון ובמיוחד אם יש לו יתרונות על המתחרים.
  4. הערכת המכפיל: ישנם יחסים רבים וערכים פיננסיים שמשקיעים יכולים להשתמש בהם כדי להעריך ארגונים. אין ערך אחד אידיאלי עבור כל סוגי ההשקעות ועל כן, מומלץ לבצע אינטגרציה של יחסים למשתנים שונים כדי ליצור תמונה מלאה ולהוביל לתהליך קבלת החלטות מושכל יותר. כך למשל, יחס בין מחיר לרווח או יחס בין מחיר לקצב הצמיחה או למכירות.
  5. סקירת ההנהלה ובעלי המניות: האם הארגון עדיין מנוהל על-ידי מייסדיו? מחקר הסוקר את חברי ההנהלה כדי לבחון את תחומי המיקוד והניסיון שלהם. בחינה של בעלי המניות ויחס ההחזקה שלהם עשוי להצביע על מצב הארגון. למשל, האם יש הרבה בעלי מניות עם מעט שליטה? האם לאלו היושבים בהנהלה יש הרבה מניות? (קיים קשר בין ההנהלה שמחזיקה במניות לבין הרצון להטיב עם המניות).
  6. בחינת המאזן: סקירה של הנכסים וההתחייבויות וכן כמות המזומנים, זאת כדי לפקח על רמת החוב וכיצד הוא מושווה לארגונים בתעשייה. חוב גדול אינו בהכרח דבר רע, קביעה זו תלויה במודל העסקי של הארגון ואופי התעשייה. המטרה היא לבדוק האם הארגון יכול לספק מספיק מזומנים כדי לשלם את החוב והדיבידנדים.
  7. היסטוריית מחיר המניה: האם המניה הינה תנודתית או יציבה? (חשוב לזכור כי מחירי עבר לא בהכרח מנבאים תנועות מחיר עתידיות).
  8. מלאי דילול אפשרויות: המשקיעים צריכים לדעת כמה מניות קיימות עבור החברה וכיצד מספר זה נמצא בייחס לתחרות. האם הארגון מתכנן להנפיק מניות נוספות ובכך להקטין את החלק היחסי של בעלי המניות או שדווקא ידלל את מספר המניות שלו?
  9. בחינת סיכונים ארוכי טווח וקצרי טווח: הבנה של הסיכונים הגלומים בתעשייה וכן את הסיכונים הנקודתיים של הארגון. האם יש סיכונים מדיניים, רגולטורים, האם ההנהלה יציבה?