לקריאה במקור Rating Action, Moody's Investors Service
חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי של ממשלת ישראל ל"יציבה" במקום "חיובית" כפי שהיה בשנה האחרונה, ואישרה מחדשה את הדירוג עצמו של 1A, שנותר ללא שינוי.
הורדת התחזית באותה דירוג 1A משקפת הידרדרות "בממשל בישראל", כפי שממחישים האירועים האחרונים סביב הצעות הממשלה לשינוי מערכת המשפט במדינה. וזאת מבלי לחפש הסכמה רחבה וללא דיאלוג עם האופוזיציה, דבר שמחליש את החוזק המוסדי ומשפיע באופן ישיר על הסיכונים בדירוג האשראי של ישראל.
בסך הכל, האירועים האחרונים קיזזו את ההתפתחויות החיוביות שהובילו את מודיס להעלות את דירוג האשראי מ"יציב" ל"חיובית" באפריל 2022, הקשורה לביצועים כלכליים ופיסקאליים חזקים וליישום רפורמות מבניות על ידי הממשלה הקודמת.
אישור דירוגי A1 משקף את הצמיחה הכלכלית החזקה של ישראל ואת החוסן הפיסקאלי המשתפר, אשר מודי'ס צופה שימשיכו בתרחיש הבסיסי שלה. זאת בהתבסס על חוזק וחוסן כלכלי וקצב צמיחה מהיר, בסיוע תעשיית ההייטק התחרותית של ישראל בעולם. בצפייה להמשך המדיניות של קיטון יחס החוב הציבורי לתוצר שהובילה הממשלה הקודמת, ושמודי'ס צופה שתמשיך גם בממשלה הנוכחית; וחוזק מבנה הכלכלה באופן כללי, חוזק ומדיניות הבנק המרכזי ומאגרי המט"ח הגבוהים ויציבות המטבע בעשורים האחרונים.
תוכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט ואופן הטיפול ברפורמה, חשפו חולשה מסוימת במוסדות המבצעים והמחוקקים בישראל. בהשוואה למדינות רבות אחרות, המערך המוסדי של ישראל נשען במידה רבה על פיקוח וביקורת שיפוטיים. במדינה יש פרלמנט "חד-קומתי" שבו לממשלה יש רוב, (קרי הממשלה והכנסת אחד הם) ותפקיד טקסי בעיקר לנשיא ולדרגים נמוכים יחסית של הממשל.
רבים בישראל תומכים בשינוי כלשהו במערכת המשפט ויש הכרה שניתן להגדיר טוב יותר את תפקידו של בית המשפט העליון והרכבו. ההצעות הראשוניות של הממשלה לא יתנו מענה לחששות אלה ביעילות. במקום זאת, האופי הרחב של השינויים שהוצעו במקור והמהירות שבה ניסתה הממשלה לאשר אותם באופן חפוז בכנסת, הפרלמנט של ישראל, ללא ניסיון להגיע לקונצנזוס רחב מצביעים על היחלשות המוסדות הדמוקרטיים.
האירועים מתחילת השנה חשפו גם מחלוקות בחברה הישראלית, העמוקים יותר מהשינויים המשפטיים ושכנראה ישאירו סיכונים חברתיים ופוליטיים גבוהים למשך זמן.
ההחלטה לאשר את דירוג A1 משקפת את גורם הצמיחה החזק ביותר של ישראל, תעשיית ההיי-טק הישראלית, שהיא בין התחרותיות והמגוונות בעולם. הערכת בנק ישראל לגבי פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי, שהוא טוב יותר מזה של רוב מדינות ה-OECD האחרות.
הגורמים הנוספים הם: יכולות יצוא חזקות מאוד של מגזרי ההייטק, ביקוש גבוהה ליצוא הביטחוני וכן פוטנציאל יצוא הולך וגדל ממשאבי הגז הטבעי. כמו כן, הממשלה הקודמת קידמה שורה של רפורמות מבניות חיוביות לאשראי התומכות בצמיחה לטווח ארוך יותר. הצפייה היא שרפורמות אלו, יישמרו.
יחס החוב הציבורי לתוצר ירד בשנה שעברה, הממשלה הקודמת רשמה עודף תקציבי.
הממשלה החדשה הציגה תקציב נבון לשנים 2023-24, שמטרתו גירעון תקציבי של קצת מתחת ל-1% מהתמ"ג לשנתיים. עדיין הצפייה היא שתקציב זה ויישומו יגרמו לירידה נוספת של יחס החוב הציבורי השנה ובשנה הבאה.
ציון השפעת אשראי ESG של ישראל הוא שלילי בינוני (CIS-3). מבוסס על מספר משתנים כלהל"ן:
המחסור הבסיסי במים בישראל משקף את מיקומה הגיאוגרפי באזור אקלים צחיח למחצה. מנגד קיימים גורמים מאזנים של ניהול מערך המים התקין והמתקדם של ישראל, הכולל מערכות השקיה מתקדמות, התפלת מי ים ומחזור שפכים.
סיכונים חברתיים קיימים כבר זמן רב, אך כעת עלו על הפרק בהקשר של הצעת הממשלה לתיקון מערכת המשפט.
ההרכב הדמוגרפי הייחודי של ישראל והאתגרים הקשורים לשיעורי השתתפות בלתי אחידים בשוק העבודה, כמו גם פערי מיומנויות ופריון גדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה, עם השתתפות נמוכה במיוחד בעבודה של גברים (חרדים) ונשים ערביות.
עוצמת המוסדות והממשל של ישראל נותרו גבוהים מאוד. מנגד היחלשות מסוימת בהקשר של אירועים עכשוויים, הובילו את מודי'ס להוריד את הערכתה לגבי איכות המוסדות המבצעים והמחוקקים.
התחזית עשויה לחזור להיות "חיובית" והדירוג ישודרג אם הסערה הנוכחית תיפתר באופן שלא יעמיק את המתחים החברתיים בין הקבוצות הדמוגרפיות השונות ויבטיח את פוטנציאל הצמיחה החזק של ישראל.
הדירוג יכול לרדת כלפי מטה אם המתיחות הנוכחית תהפוך למשבר פוליטי וחברתי ממושך עם השפעה שלילית מהותית על הכלכלה, ואם הצפי להזרמת הון נמוכה משמעותית למגזר ההיי-טק החשוב ורילוקיישן של חברות ישראליות לחו"ל יתממשו.
בברכה
אופיר אנג'ל, יו"ר
חברת הייעוץ הבינלאומית Auren בישראל.
ofir.angel@auren.co.il