אתחיל את הקטע בדיסקליימר, כלומר, בגילוי נאות, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לנתח דו״ח מצב על ענף הייטק במדינה מבלי להתייחס- אל מה שקורה במדינה.
מאחר ואת הניתוח לדו״ח אנו עדיין מבצעים בעצמנו ולא דרך בינה מלאכותית, קשה יהיה שלא להישמע לעיתים כבעלי דעה בעניין כזה או אחר.
מאחר ומטרת הניתוח הזה היא לעזור להבין יותר טוב את עמדת רשות החדשנות תוך בחינה של עובדות המציאות וכן הלך הרוח התעשייה, אני מדגישה, שכוונתנו העיקרית והראשונית היא להעשיר ולהנגיש את המצב לכולם, ללא הבדל בעמדתכם, ידע הוא כוח והיום יותר מתמיד, עדיף שהידע, ההיגיון והעבודות ישלטו בשיח.
אז בנימה זו, אני מקווה שתפיקו ידע מההתייחסות שלנו, קריאה מהנה!
פז פישמן, מנהלת פרויקטים, מחלקת M&A
הדו״ח ניתח את שנת 2022 וכן את הרבעון הראשון של 2023, תקופות זמן אלו היו מורכבות ומאתגרות הן דרך פריזמה גלובאלית והן דרך פריזמה לוקאלית. ברמה הגלובאלית, התחילו תהיות לגבי טיב ותפוקת הכספים שהזרימו הממשלות לאורך הקורונה וכן לאור היציאה ההדרגתית מהמשבר, הם גם נפסקו. במקביל, עם פרוץ מלחמת רוסיה- אוקראינה הכלכלה הגלובלית חטפה מכות קשות בצורה ישירה ועקיפה גם כפועל יוצא של הסנקציות שהופעלו על רוסיה וגם כהפרעות בשרשראות האספקה של ענפים רבים. אפקט הפרפר לא הסתיים פה, וכתוצאה מלחצים אינפלציוניים* )לחץ איפלציוני = נוצר כתוצאה מפער אינפלציוני שזהו מצב בו רמת הביקושים במדינה גדולה מהתוצר שהמדינה יכולה לייצר בתעסוקה מלאה, פער זה גורם להאצה באינפלציה: הביקוש גורם להעלאת המחירים וגורמי הייצור, המועסקים במלואם, לא יכולים לעמוד ברמות הביקוש בין אם בייצור מוצרים או במתן שירותים) בנקים מרכזיים מסביב לעולם החלו להעלות את הריבית. העלייה בריבית הביאה משקיעים רבים להעדיף את התשואות על הפיקדונות שלהם אותן הם מרוויחים מבלי לסכן את ההון שלהם ע״י השקעות עתירות סיכון בסטרטאפים ויחד עם הירידה החדה בשוק המניות החלה מגמה של ירידה בהיקף ההשקעות הון סיכון.
ברמה הלוקאלית, הירידה התלולה בהשקעות הון סיכון הגיעה גם לישראל ופגעה פגיעה קשה בענף, שנחשב כבר שנים למוביל בצמיחת התוצר בישראל, ״קיבלה חיזוקים״ במגמה השלילית של המשקיעים דרך נסיבות של אי וודאות מקומית עקב המציאות הפוליטית בישראל. לאורך החודשים האחרונים צפו דאגות וחששות שייתכן והשפיעו בצורה מעגלית אף יותר על הכניסה למשבר והחמרתו בשוק הישראלי. צמצום הרבדים של הפרדת הרשויות, כפי שציין יו״ר Auren בישראל, אופיר אנג׳ל, היא למשל, ממשלה שפועלת יחד עם משמעת קואליציונית גבוהה בכנסת לביטול עילת הסבירות דרכה יכלו לפקח היועמ״שים השונים ובית המשפט העליון (וכן השינויים בוועדת המינויים של שופטי בית המשפט העליון) יביאו לצמצום שלושת הגופים אשר היו אמורים להפעיל שיקול דעת נפרד כחלק מההגנות הדמוקרטיות לכדי, למעשה, גוף אחד.
שינויים אלו בגופים המדיניים העלו את החששות, מבית ומחוץ, לגבי הסיכון שיעלה בעקבות כך בהשקעה בחברות ישראליות ולגבי יציבותה של הכלכלה הישראלית וכן, של המשק הישראלי. עדויות מקצועיות לחששות אלו ניתן לראות במסמכים רבים שפורסמו דרך מחאת הכלכלנים (הקוראים לשימור עצמאות מערכת המשפט והשירותים הציבוריים השונים, אשר בנוסף הביעו דאגה מהסכמים קואליציוניים הנוגעים לתקציב המדינה) דרך דו״חות של גופי מחקר ודירוג בינ״ל כמו מודיס׳, S&P ועוד אשר ראו לנכון לציין בניתוחים שלהם את הסבירות הרבה בה ישפיעו מהלכים חד צדדים של הרפורמה ע״י הממשלה וכן גם את הלך הרוח החברתי במדינה כתגובה לכך.
אציין, למען האיזון, כי במקביל לפרסומים אלו, גם התומכים ברפורמה פרסמו את משנתם לגבי יציבותה של הכלכלה הישראלית וכן את היתרונות שיהיו למעשה לרפורמה בה הם תומכים. עוד עולה הטענה מצד זה של הדיון, כי דווקא ההזדעקות של רבים כתגובה לרפורמה, היא זו הפוגעת במעמדה של כלכלת ישראל ותעשיית ההייטק בראייה העולמית, והיא זו שמעלה את ההססנות ביחס להשקעות. נכון לזמן כתיבת שורות אלו, חיפוש אחר מסמך רשמי של גוף מחקר או דירוג בינ״ל אשר תומך בתיאוריה זו העלה חסר.
במהלכו של הפרק הראשון ציינתי השפעות גלובאליות ומקומיות שהביאו להשפעה לפגיעה בכלכלה, אינפלציה עולמית, מלחמת רוסיה- אוקראינה והשינויים הפוליטיים במדינה, על פניו אין גורם אחד שמתרחש ופוגע רק בענף ההייטק, לדוגמא, האמברגו על רוסיה הביא לפגיעה בשוק הגז והנפט, לו אירופה עדיין לא מצאה חלופה באותה הרמה** (חשש ממחסור בגז הביא את אירופה להגביר את הדיונים עם ישראל שהתחילו עוד טרם המלחמה לגבי הפיכתה למקור גז ולשחקנית חשובה בתחום האנרגיה, בין היתר באמצעות העברת צינור מישראל ללבנון דרך ירדן וסוריה) , פגיעה בשוק הגז משפיעה ישירות על שירותי הרפואה בישראל, כפי שהסביר השותף המנהל של החטיבה הפיננסית של Auren ישראל, יורם פישמן, מאחר ומכשירים רפואיים רבים, ביניהם מכשיר ה MRI, מופעל ע״י גז הליום ( המכשיר הממוצע פועל על 1,700 ליטרים).
אז למה הכותרות בכל האתרים והדיונים בכל הערוצים ואפילו הקולות הנשמעים ביותר ברחובות עוסקים בענף ההייטק?
קל מאוד להבין למה ענף ההייטק הפך להיות במוקד ההתעניינות והמחאה כאשר רואים את השפעתו דרך המספרים, ואלו המספרים כפי שהציגו בדו״ח החדשנות נכון לרבעון הראשון של 2023:
אז לסיכום ההסתכלות המספרית, ענף ההיי טק בישראל הוא מנוע הצמיחה הכלכלי המשפיע ביותר בשנים האחרונות, בעל הפריון הגבוה ביותר, בעל אחוזי התעסוקה הצומחים ביותר וכל זה בהתערבות ממשלתית הנמוכה ביותר. כלומר, לענף אשר לו השפעה גבוהה ביותר על כלכלת המדינה והאזרחים, יש תלות בלעדית במשקיעים פרטיים אשר רובם מגיעים מחוץ למדינה.
שימו לב איך הניתוח נבנה כאן בשלבים, דיברנו על הגורמים המשפיעים על הענף, הבינ״ל והלוקאליים, דיברנו על הרגישות שיש לענף ובתלות שלו בהשקעות פרטיות ומבחוץ וכן על חשיבותו הכלכלית על המדינה, וכעת, נדבר על תהליך מדאיג של התנתקות הענף מהמגמה העולמית- כלומר, בעוד בעולם מתחילים לראות התאוששות וצעדים של יציאה מהמשבר, בישראל, אנו עדיין לא קרובים לכך ובמוקד ההשלכות מציינים בדו״ח את ההשפעות הבאות:
בהשוואה לשנת 2021, בשנת 2022 הצטמקו ההשקעות בסטרטאפים בישראל כמעת במחצית (נציין כי גם אחרי הירידה, המספרים היו גבוהים יותר משנת 2020 שהייתה שנה שיא דאז). כך למשל מראים בניתוח כי אם ברבעון 4 של 2021 עמדו מספר סבבי הגיוס על 392 סבבים וגיוס של 9.2 מיליארד דולר, ברבעון 1 של 2023 מספר סבבי הגיוס עמד על 153 סבבים וסכום גיוס של 1.9 מיליארד דולר. בדו״ח מציינים כי ניתן לראות את המשכה של מגמה זו גם ברבעון השני של 2023.
ציינתי כבר את ההשפעות הגלובליות על ענף ההייטק, אך לצד ההשפעות האלו, לחברות בישראל יש חשיפה נוספת להשפעות מבית, כפי שצוין מוקדם יותר השנה בנייר העמדה של רשות החדשנות, נראתה עליה ניכרת ברישום חברות סטרטאפ בחו״ל של בין 50% ל 80% בהשוואה לכ20% קודם לכן. שינוי ניכר זה במספרים מראה על סגמנט היזמים הישראלים לירידה באמון היזמים ביציבות הסביבה העסקית גם בעיני עצמם וגם בעיני משקיעים פוטנציאלים ולכן הם מעדיפים לרשום את החברות שלהם בחו״ל.
אנו עדים לא רק להתנתקות של ההייטק הישראלי מהמגמה העולמית, אלא גם למגמה של התנתקות היזמים הישראלים מההייטק הישראלי, אזכיר, כי רק בחמשת השנים האחרונות, ההייטק הישראלי לבדו היה אחראי על כ 30% מהצמיחה של התוצר במדינה, איך? הצלחת החברות שקמו בעשור האחרון בישראל אשר החזיקו את קניינן הרוחני בישראל, רשמו פה את מכירותיהן והעסיקו עובדים ישראלים.
נקודת התייחסות נוספת להיפוך המגמה שטרם קרה בישראל הינו העובדה כי באזורים רבים בעולם אנו רואים כי מספר ההשקעות הפסיק את ירידתו ואף התחיל לחזור למספרים שלמדנו להכיר, בעוד שבישראל המספרים ממשיכים לרדת. ברבעון הראשון ל 2023 תשואות מדד מאה חברות הטכנולוגיה הגדולות בנאסד״ק הראו למשל התאוששות והמניות החלו לעלות, בעוד במסחר בתל אביב, אין המגמה דומה. גם בתוך בדיקה פנימית של 100 החברות הטכנולוגיות בנאסד״ק, התשואה על החברות הישראליות אומנם הייתה גבוה שם מזו של החברות הנסחרות בתל אביב אך עדיין נמוכה מהמדד על נאסד״ק עצמו.
ובפשטות, במדד 100 טכנולוגיות של נאסד״ק- נראתה עלייה של 23.7%, חברות ישראליות שנסחרות בנאסד״ק רשמו עליה של 10.8% ואילו בתל אביב – ירידה של 1%.
וכך, כבר על סמך הרבעון הראשון של 2023 והשוואתו לרבעון המקביל של שנה שעברה, ההשקעות בישראל ירדו ביותר מ 70% לעומת ירידה של 14% ברבעון המקביל הקודם, ויותר מאשר באזורים אחרים: אירופה כ 66% לעומת 18%, ארה״ב 55% לעומת 10%.
ומה עם גיוסי העובדים? הנתונים מלמדים שלא רק שמספרי הפיטורין עלו אלא גם שנפתחו פחות משרות חדשות, ובאשר למשרות מהן פוטרו? נמחקו התקנים. ברבעון הראשון של 2023 מספר המועסקים בענפי שירותיי ההייטק ירד ב 2,250 ובחודש אפריל ירד לבדו בעוד כ 3,400 איש. בעוד שניסיון העבר מלמד כי לאחר כשני רבעונים בה נצפית התאוששות בשוק ההון בוול סטריט דרך עלייה במדד נאסד״ק ישנה גם עלייה בגיוסי הון ועובדים בהיי טק הישראלי, בראי המציאות ומצפייה בנתונים הנוכחיים לשנת 2023, אומנם ניתן היה לצפות לעליה בגיוס ההון והעובדים כבר בחודשי הקיץ של 2023 אך על פי נתוני אפריל ומאי- קיים חשש אמיתי של מגמת היפרדות בין ההייטק הישראלי למגמות העולמיות.
לצד המשבר העולמי והמדיני ולצד הצידוקים המספריים לחשיבותו של ענף ההייטק הישראלי, מציינים בדו״ח כי לא לעולם חוסן, בשנתיים האחרונות אנו יכולים לראות כי התחרות על ההובלה הבינ״ל בענף נעשתה צפופה וקשה יותר, כך למשל האבים טכנולוגיים בצרפת ובאנגליה אשר הופכים לחלופות עבור ההאב הישראלי.
אזלוג לרגע מהמינוחים המקצועיים ואצטט משפט מסרט, שאולי תחילה יראה תמוה אך ההגיון מאחוריו חשוב גם לעניינו, ״ יום אחד בני, השמש תשקע על הממלכה שלי ותזרח מעל הממלכה שלך״ את זה אמר מופאסה לסימבה בסרט מלך האריות, הפשט הוא שיום יבוא והוא לא יהיה יותר וסימבה יהפוך למלך, הדרש, והקשר אלינו, הוא שכדי שמישהו אחד יהפוך ל״מלך״, למוביל, מישהו אחר צריך להפסיק למלוך.
ולכן, בדו״ח הנוכחי של רשות החדשנות, מציינים כי המדינה חייבת לבנות תוכנית אסטרטגית אשר תשען על ארבעה מוקדי פעילות, וזאת כדי לשמור את השמש הזורחת מעל ממלכת ההייטק שלנו, כדי שהתעשייה שלנו תישאר מובילה בחדשנות העולמית ולשמר ואף לשפר את השפעתה על כלכלת ישראל. ואלו הצעדים המוצעים:
ברשות החדשנות השכילו לזהות כי ישנה ריכוזיות תמטית בתעשייה, כלומר, עיקר התעשייה מתמקדת באותם תתי הענפים (פינטק, סייבר ותוכנה ארגונית) ולכן טוענים כי על ישראל לתמרץ גיוון לתת ענפים נוספים ע״ ניתוב של משאבים אל שווקים חדשים, אבל לא לירות יריות סרק רק לשם הגיוון אלא לעבר תחומים שכבר היום אנו יודעים שעתידיים להפוך למניבים כמו ה climate- Tech וה AI אליו יש ביקושים רבים ויכול להוות קרקע פורה לפיתוחים ישראלים. אגב תמריצים, רשות החדשנות לא מעודדת רק תמריצים כלכליים אלא גם רגולטורים שיורידו את חסמי הכניסה לתחומים אלו.
ריכוזיות הענף באזורים נקודתיים במדינה מביאים להומוגניות בענף וכן למספר סופי של ההון האנושי שאין עוד הרבה לאן להרחיב. בדו״ח מציינים כי התפרסות לאזורים אחרים בישראל יכולים להשפיע הן על הטרוגניות הפיתוחים בענף והן על הרחבת העושר, ההשכלה והתעסוקה ברחבי המדינה. בנוסף, למדינה אזורים בעלי יתרונות יחסיים אותם היא יכולה לנצל וכדוגמא נתנו את תחומי האקלים והחקלאות.
עידוד של הפיכת רעיונות למיזמים עצמאיים, פתיחה של חברות נוספות בעלות פוטנציאל ומתן מעטפת שתאפשר בסיס טוב לפתח את החדשנות והצמיחה של אותן חברות בראי הגלובלי.
הקלות ברגולציה תביא לשילוב של פיתוחים והטמאות של האידיאולוגיה החדשנית במגזרים הציבוריים לצד הפרטיים, ויחד עם זאת הרגולציה המאפשרת תהווה יתרון תחרותי לענף המקומי בראי הגלובלי.
ובזאת תם הסיכום שלנו והפרשנות שלנו לדו״ח המלא של רשות החדשנות, אצרף בסוף הקטע קישור אליו.
אני מקווה שסיכום זה עזר לכם ולכן להבין יותר טוב את האתגרים וההזדמנויות העומדים בפנינו.
כפי שציינתי בתחילת הקטע, אי אז, הניתוח התבסס על סמך נתונים קיימים, מאמרי דעה ומחקר ואינו מייצג בשום צורה את עמדתנו ביחס לכוחות הפועלים שצויינו במהלך הניתוח.
מעבר לכך, אנו זמינים למחשבות, דעות ותהיות שלכם ונשמח לשמוע ולהעמיק את הדיון.
לקריאה מלאה של הדו״ח:
https://innovationisrael.org.il/sites/default/files/דוח%20שנתי%20-מצב%20ההיי-טק%202023.pdf
לקבלת עדכונים חשובים בניוזלטר החודשי של AUREM M&A 👇
https://lnkd.in/d52qWzAa
כותבת המאמר, פז פישמן, מנהלת פרויקטים במחלקת M&A (מיזוגים ורכישות) ב-AUREN ישראל.
Paz.Fishman@auren.co.il
למאמרים נוספים:
תכנית עסקית, כל המידע לבעל עסק
פתיחת עסק, כל הפרטים שיזם צריך לדעת
משבר חברות הטכנולוגיה – בחינה בראי היסטורי דרך משבר הסאב פריים