מבלי להיכנס לנסיבות שהביאו אותנו עד הלום, השורה התחתונה הנוכחית היא שהאווירה הרווחת כרגע במדינה בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט היא של חוסר וודאות.

בקטע הקרוב, לקחתי על עצמי לחקור וללמוד מה היא אותה תחושה של חוסר וודאות, מה ההשלכות שלה עלינו ועל תהליך קבלת ההחלטות שלנו. אומנם עכשיו אנחנו מרגישים אותה בצורה יותר מוגברת, אך חוסר הוודאות לנצח יהיה חלק מחיינו ולכן, ככל שנקדים ללמוד לחיות לצידה ואולי אף לתעל את ההטיות שהיא מביאה איתה, כן ייטב.

חשוב להגיד שאני אינני פסיכולוגית או פסיכיאטרית, ובמונחי חוסר הוודאות וההשלכות שלהם נתקלתי במהלך התואר האקדמי שלי במימון ומפרספקטיבה זו ועל סמך הניסיון שלי אכתוב את הכתוב מטה.

אז מה היא בעצם תחושת חוסר וודאות?

תחושה של חוסר וודאות נולדת לרוב מחסך, למעשה – בוודאות, אנו כיצורים השואפים לקבל החלטות על סמך מידע מסוים מאוד לא אוהבים כאשר אין בידנו את כל הידע לקבל את ההחלטה, אין בידנו את האפשרות להשיג את הידע ואין לנו כל דרך לקבל וודאות לגבי ההשלכות של ההחלטה אותה נקבל.

כמובן, שלא כל החלטה גוררת איתה תחושה של צורך בוודאות, למשל כמו מה לראות בטלוויזיה או מה לאכול לארוחת בוקר, מדובר בהחלטות שככה״נ עבור האדם הסביר, לא יגררו איתן תהליך קבלת החלטה מעמיק.

אז לא בהחלטות היומיומיות עסקינן, בין אם אתם בתהליך חיפוש עבודה בתעשיית ההיי טק, בין אם אתם כרגע מועסקים בחברה אבל מרגישים שעתידכם לא בטוח, בין אם אתם יזמים בשלבים כאלו ואחרים, לכולם כרגע מכנה משותף של עמימות לגבי העתיד. הקרקע הבטוחה והמניבה נרעדת מתחת לרגלינו ומביאה איתה הרבה מאוד תהיות על מה יהיה.

לאן האינפלציה עוד תצמח? מה יקרה לענף? האם הבנקים ישרדו? האם הרפורמה תעבור? ובאיזה מתכונת? ומה תהיה ההשפעה על המדד? האם ישאירו אותי בחברה? האם אוכל להמשיך להחזיק את העובדים שלי ולהביא אוכל הביתה? האם הקסם של ההייטק הישראלי כבר לא יקסום למשקיעים? וללקוחות? מדינות רבות וחברות רבות נמצאות על הגדר ורק מחכות שהשמש תשקע מעל ממלכת ההייטק הישראלי ותזרח מעל הממלכה שלהם.

ובקיצור, יש לנו סיבות רבות להרגיש חוסר וודאות.

אז לפני שאצלול עמוק יותר למונחים כאלו ואחרים, קודם כל אגיד, שהתחושות האלו לגיטימיות, זה בסדר להילחץ, לחשוש ולפחד מהעתיד, בהמשך עוד נדון באיך פחד יכול להניע לפעולה אבל כרגע, אדגיש שהתחושה הזו מוצדקת, ויותר מזה, אתם לא לבד בתחושה הזו.

מה אפשר לעשות?

לצד חוסר הוודאות, התחושה המעצבנת הזו שמשפיעה עלינו כל כך היא ״חוסר סבלנות לאי וודאות״ שהיא הנטייה להגיב בצורה שלילית לתנאי אי הוודאות ולתת לה השפעה על המחשבות והפעולות שלנו ברמה הקוגניטיבית וההתנהגותית. כלומר חוסר הוודאות לבדה אינה מביאה אותנו לכדי חרדה או פחד, אלא הנטייה שלנו לא לרצות להיות במצב של חוסר וודאות, הנטייה שלנו לחשוב כי חוסר וודאות משמעו בהכרח דבר רע.

אז מה אפשר לעשות? כמובן שמדובר בדבר לא קל, זה אימון של המוח (לדעתי) לבצע שלוש פעולות, הראשונה- לזהות את המחשבה השלילית, השנייה- לתפוס אותה ולנתח אותה ״האם יש הצדקה רציונאלית למחשבה הזו?״ והשלישית- להמיר אותה במחשבה או פעולה חיובית.

למשל, עוד כתבה על חברות ענק שממשיכות בצעדים של ״התייעלות״- עלולה להוביל למחשבה אצל עובדים רבים כי מקומם אינו בטוח. במקרה כזה, נתפוס את המחשבה, נבין מה עומד מאחוריה, האם היו צעדים או רמזים מצד מקום העבודה הנוכחי שלי שהביאו אותי לכדי מחשבה שאני הבאה בתור?  והשלב השלישי, הנעה לפעולה, מה אני יכולה לעשות כדי להטיב עם מעמדי בארגון, ומה אני יכולה לעשות כדי לחזק את רשת הביטחון שלי? לחזק קשרים, לרענן קו״ח, להתעדכן במשרות רלוונטיות עבורי ומה הדרישות כיום למשל. עצם עשיית הפעולה האקטיבית לגונן על עצמי כבר תכניס את הראש למצב של ״כן, לא ברור לי מה צופן לי העתיד המיידי, אבל לפחות אני עושה כל מה שביכולתי כדי להגן על עצמי״. טמינת הראש בחול איננה נחשבת לפעולה חיובית, להיכנס לספירלת מחשבות בהן אני חוזה את נפילתי התעסוקתית – איננה נחשבת לפעולה חיובית. חוסר הוודאות הוא חיצוני לנו, השליטה באיך אנחנו מתמודדים איתו, היא פנימית ושלנו בלבד.

כלומר, לאמן את עצמנו לפתח סבלנות לחוסר הוודאות, ויותר מכך, לתעל את חוסר הוודאות לפעולות אקטיביות בהן אנחנו משפרים את מצבנו. זה הזמן להיכנס למוד הישרדותי, יש אמרה שכדי לשרוד מתקפת כריש, עלייך לשחות מהר יותר רק מהאדם האיטי ביותר, לעומת זאת, כדי לשרוד מתקפה של דוב, ״שחק אותה מת״. כלומר, לאיומים שונים, אנו נדרשים לפעולות שונות. ולכן יחד עם פיתוח הסבלנות והקבלה של חוסר הוודאות, עלינו לפתח גמישות מחשבתית שתעזור לי להתאים את הפתרונות והפעולות שלי למצב הספציפי איתו אני מתמודדת בצורה שתטיב איתי בצורה מקסימלית. כל סיכון טומן בחובו הזדמנות.

אנחנו בסדר גמור בסדר גמור

זוכרים את הפחד שדיברנו עליו מקודם? אבולוציונית, תפקידו של הפחד הוא להניע אותנו לפעול כדי לצאת מהמצב בו אני בסכנה, להניע אותנו לפתור את הדבר הזה שגורם לנו לפחד. הפחד הוא התחושה שגורמת לנו לתקן, ולכן, אל תפחדו מהפחד, אלא תתייחסו אליו כאל התפקיד שהוא בא לקיים, תמרור אזהרה שנועד לעודד אתכם לפעול. ולכן, כמו תחושת חוסר הוודאות, גם את תחושת הפחד צריך לאמן את עצמנו למסגר כדבר חיובי שעוזר לנו.

תראו, השנים האחרונות היו… הרבה. הקורונה, המצב במשק, בעולם, במדינה וזה אפילו בלי לדבר על גורמים פרסונליים שאני בטוחה שכל אחד ואחת מאתנו חוו וחווים. אלו שנים לא פשוטות להתמודדות, והעובדה שאנחנו כאן, שורדים ועושים את כל המאמצים להמשיך ולעבור אותן, זהו ניצחון אמיתי, ניצחון מתיש ומעייף אבל ניצחון גדול ואמיתי. אני לא רוצה ליפול לקלישאת הלינקדין אבל בחיי, what an achievement

פז פישמן,
מנהלת פרויקטים במחלקת M&A(מיזוגים ורכישות)ב- AUREN ישראל.

Paz.Fishman@auren.co.il

למאמרים נוספים:

תכנית עסקית, כל המידע לבעל עסק

פתיחת עסק, כל הפרטים שיזם צריך לדעת

משבר חברות הטכנולוגיה – בחינה בראי היסטורי דרך משבר הסאב פריים